ארנון מרומי
ארנון נולד ב-4.10.1939
בקיבוץ מזרע להוריו גּוּסְטָה ופנחס מרומי.
אח תאום לאילון, ואח
לנירה. התחנך במערכת החינוך של מזרע, במסגרת קבוצת 'חבצלת'.
כנער הצטיין בספורט, השתתף
בתחרויות ארציות בקפיצה לגובה, והיה אלוף הארץ של בתי הספר התיכוניים.
בכיתה י' הצטרף לקבוצת
הכדורסל הבכירה של מזרע, שיחק ב"בוגרים" והיה מאוד גאה על כך.
כנער עבד כחרט
ב"תעמל מזרע", ונחשב בעל מקצוע טוב.
בשנת 1958 התגייס לשריון
והצטרף לגדוד 52 שם הכיר את אביבה.
הוא היה מפקד טנק ולאחר
מכן יצא לקורס קצינים. שירת כמ"מ בשריון והמשיך לשרת במילואים בתפקידים
שונים. ארנון שרת במילואים עד גיל 55 והשתחרר בדרגת סגן אלוף.
הצבא היה משמעותי בחייו.
הוא השתתף במלחמות ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון הראשונה.
בעיות הביטחון של ישראל
העסיקו אותו והוא הרגיש צורך לתרום כמה שיותר בתחום.
אביבה וארנון
נישאו בשנת 1961 וארנון עבר לחיות בעין חרוד.
בשנת 1962 נולדה
מירב ובשנת 1963 הצטרף גם יוחאי למשפחה. ארנון היה אב אוהב ומעורב מאד בגידול
הילדים.
בעין חרוד התחיל לעבוד ב"פלדות"
כחרט ומשם התקדם לתפקיד של מנהל הייצור.
בשנת 1969 נשלח מטעם "פלדות" ללמוד הנדסת
מכונות חקלאיות בטכניון.
במלחמת יום הכיפורים
נפצע ארנון ברמת הגולן ופונה לבית החולים בעפולה. לאחר חודש, חזר לשרת ביחידתו,
גדס"ר 288, בתעלת המים המתוקים על גבול מצרים. יחסיו הקרובים עם חברי היחידה
נשמרו כל חייו.
בתום המלחמה סיים ארנון
את לימודיו, חזר לעבוד בפלדות כמנהל הייצור והיה מעורב בהתקדמות המפעל. הוא דאג
לרווחת העובדים ותמיד טען שמאחורי המכונות ישנם בני אדם, והם החשובים.
במקביל לעבודה היה חבר
ומרכז בוועדות שונות - בוועדת תכנון, ןעדת הכשרה ובוועדת מינויים. נוסף לכך, היה
פעיל מאוד בתרבות ומימש את כישוריו הגרפיים בהכנת קישוטי חגים בכתב ידו הקליגרפי.
בשנת 1971 נולדה נלי
וב-1976 נולד הִלֵּל. ארנון היה מאוד גאה בילדיו, תמך ביכולות הספורטיביות שלהם
והלך לבירורים בבית הספר. כאב וכסב, היה מעורב מאוד בשירות הצבאי של ילדיו ושל נכדיו.
בשנת 1978 החליטו במשק
לפטר את העובדים השכירים בפלדות. ארנון התנגד והחליט לעבור לעבוד
ב"ריקור". תחילה עבד כ"מהנדס מתכנן", ובהמשך התקדם לתפקיד
מנהל הפיתוח וההנדסה של "ריקור". בסוף התקופה למד לתואר שני כמוסמך
למדעי הניהול MSM.
בגיל 62 עבר לעבוד
ב"בית אלפא טכנולוגיות" כמנהל הנדסה.
בגיל 77, לפני 10 שנים,
פרש לגמלאות ופתח פרק חדש בחייו עם אביבה, פרק של "סע, טייל ולְמַד"
ברחבי העולם והארץ.
ארנון היה רחב אופקים,
התעניין בתרבות ובאמנות וגם בחידושים האחרונים בטכנולוגיה.
גאוותו העיקרית הייתה
משפחתו שהפכה לחמולה גדולה ותוססת.
ארנון היה אדם מוכשר
במיוחד, צנוע וישר דרך.
יהא זכרו ברוך בתוכנו.