שמעון (ורנר) לס

ילדותו עברה עליו בסביבה מתבוללת ולמרות התנגדות הוריו הצטרף שמעון לתנועת הנוער הציונית, "בלאו-וייס", והשתתף בפעילותיה. עם הזמן התקרב גם האב ליהדות.

ב-1929 הצטרף לאגודת הסטודנטים היהודים. 

בתקווה שיצטרף לעסקי אביו נשלח שמעון אל גיסו בארגנטינה, אך הכשרה זו לא הייתה לרוחו.

ב-1933 עלה לארץ והתיישב בקבוצת שילר. אחרי חצי שנה עבר לעין חרוד. 

כשהחלו הרדיפות בגרמניה העלה את אחותו לארץ והיא התיישבה בירושלים.

בעין חרוד עבד שמעון בגן עצי פרי, במחלבה וברפת. על אף חולשתו הפיזית דבק בעבודת כפיים מתוך אידיאת החלוציוּת. בשעות הפנאי התמיד בנגינת הפסנתר ובכך גרם הנאה רבה לחבריו. הם העריכו אותו כידיד נאמן, ישר והגון, אציל נפש, הנכון לקבל על עצמו כל עבודה במשק וכל תפקיד בחברה.

ב-1937, מטעמי בריאות, עבר לירושלים, שם עבד ברפת, בשכונת הפועלים ליד בית הכרם: גם בחליבה וגם בהובלת החלב באופניים אל הלקוחות.

בדצמבר 1937, שעה שרכב על אופניו לחלוקת החלב, נרצח שמעון מן המארב. היה זה זמן קצר לפני שעמד לחזור לעין חרוד.

הוא נקבר בבית העלמין של חלוצי עין חרוד ליד המעיין. בן 27 בנופלו. הניח אחריו אם ואחות.

יהא זכרו ברוך.