ישראל באומגרט

בגיל 12 שלחו אביו אל דודו הנגר ללמוד נגרות, שם עבד הנער מהשכם בבוקר עד מאוחר בערב. בלילות ישן על שקי נסורת בפינת הסדנה. כיוון שהיה חרוץ ומוכשר, למד את העבודה מהר והוטלו עליו עבודות אחראיות ומסובכות. עם זאת, מצא גם פנאי ללמוד לקרוא יידיש ורוסית, בלע את הספרות הבלתי לגלית של תנועת הפועלים המהפכנית, בה מצא פורקן  להתמרמרותו נגד הניצול והעוול, שהוא וחבריו חוו על בשרם. 

הרעיון הסוציאליסטי כבש את לבו. הוא הצטרף לשורות פ.פ.ס. ולקח חלק פעיל במהפכת 1905כמפקד יחידה במחתרת הפולנית. לאחר כישלון המהפכה יצא לארגנטינה, אך חזר לפולין אחרי שנה התיישב בוורשה, התחתן עם יהודית ופתח נגריה מכנית גדולה. שם התחיל בעובדתו הציבורית, בדאגה לבעלי המלאכה. הוא נבחר כבא כוח סקציית הנגרים והנהלת אגודת בעלי המלאכה וריכז בה את הפעולה התרבותית. בתקופה זו התקרב לציונות. חלק ניכר מאונו ומהונו מסר לטובת הנצרכים. היה חבר במגוון אגודות פילנטרופיות ובהנהלתן.