אהרון ציזלינג

ב-1914, בגיל 13, עלה עם משפחתו ארצה, במסגרת העלייה השנייה, שבועות מספר לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. האב היה מורה בבית הספר "תחכמוני" בתל אביב. אהרון החל ללמוד שם והמשיך לגימנסיה הרצליה. המשפחה הייתה בין מפוני תל אביב בזמן המלחמה, אז פגש אהרון את ברנר כמדריך, דבר שהשפיע על נטייתו לפעילות ציבורית.

ב-1920 היה בין מייסדי "חבורת העמק". עבד כחוצב, סולל כבישים ופועל בנין והתמנה כחבר הנהלת "המשרד לעבודות ציבוריות". ב-1923 נשא לאישה את שרה טופול. נולדו להם 4 בנים ובת: עוזי (1924), יובל (1926), מיכל (1930), צבי (1933) ואוֹרי (1945).

מראשי התנועה לאחדות העבודה, עמה עזב את מפא"י, ועם "אחדות העבודה פועלי ציון" הצטרף למפ"ם. ב-1923 היה בין מייסדי עין חרוד והיה חבר הקיבוץ עד ליום מותו. ב-1937, יחד עם האמן חיים אתר, היה ממייסדי המשכן לאמנות על שם חיים אתר בעין חרוד.

היה חבר פעיל במוסדותיו השונים של הקיבוץ המאוחד ושל מוסדות בין-קיבוציים. היה ציר לוועידת היסוד של "ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל", פעיל במוסדות כלכליים וארגונים של ההסתדרות הכללית ושל ההסתדרות החקלאית, בין השאר: חבר הנהלת המשרד לעבודות ציבוריות ומזכיר של הסתדרות פועלי עבודות ציבוריות ובנין, מזכיר מועצת פועלי ירושלים, מזכיר המרכז העולמי של "החלוץ" ועורך "עתיד". יו"ר מועצת "המשביר המרכזי", חבר הנהלת המרכז לחינוך של ההסתדרות, חבר הנהלת "עליית הנוער", חבר מרכז "ההגנה", הנהלת "כופר היישוב", חבר בש"י, חבר במפקדה הארצית של "ההגנה", במוסד לעלייה ב' ובשליחותה.

היה חבר הנהלת הוועד הלאומי והנהלתו ומטעמו - חבר בוועד החינוך של הישוב ואחר כך של המדינה; חבר הוועד הפועל הציוני המורחב והמצומצם; חבר הנהלת ליגה "וי" והאגודה לידידות עם ברית המועצות, חבר משלחתה, בליווי מתנת הישוב לצבא האדום בטהרן במלחמת העולם השנייה. 

היה חבר משלחת הוועדה הפוליטית של הוועד הפועל הציוני למושב האו"ם בעת ההחלטה על הקמת מדינת ישראל (לייק סקסס, כ"ט בנובמבר 1947). 

היה מראשי התנועה לאחדות העבודה, עמה עזב את מפא"י, ועם "אחדות העבודה פועלי ציון" הצטרף למפ"ם. בהמשך פרש עם מפלגתו ממפ"ם והמשיך להיות ח"כ מטעם "אחדות העבודה" עד לסוף הכנסת השנייה, כיהן כחבר כנסת במשך 6 שנים.

היה חבר מועצת המנהלים של חברת החשמל, חברת דשנים וחומרים כימיים וחברת הנפט הלאומית.

כיהן כחבר בהנהלה הציונית ומטעמה - ראש מחלקת הקליטה וחבר במוסדות שונים.

היה אדם רבגוני - איש של אידיאה, של ארגון ושל פעילות מעשית, איש עבודה ואיש חזון, אדם שעמס על כתפיו הרחבות ללא לאות הגשמה של אמונתו בהתיישבות קולקטיבית, בהקמתה של חברה חדשה המבוססת על שוויון, עזרה הדדית, חופש אישי ולאומי. היה איש משפחה חם, שהקים שבט גדול וענף. 

נפטר מהתקף לב ב-1964 ונקבר בעין חרוד מאוחד.

יהא זכרו שמור עמנו לברכה.