ראובן (ויניה) כהן

ראשית פעילותו הציונית-סוציאליסטית החלה באוקראינה בעיר חרקוב, שם כיוון את לימודיו לעתידו בארץ ישראל ובחר ללמוד כלכלה ואגרונומיה. ב-1923 סיים את לימודיו והוסמך כאגרונום.

ב-1923 הכיר ויניה את ליליה בסביץ ונשא אותה לאישה.

בחרקוב פעל בקרב הנוער הלומד והעובד. היה בין מייסדי ומעצבי דמותו של ארגון צ"ס יוגנד (ברית הנוער הציוני-סוציאליסטי). את זמנו חילק בין לימודים, עבודה ופעילות מפלגתית. עבד כמורה לחיסול האנאלפביתיות בין חיילי הצבא האדום, שרובם היו איכרים. 

פעילותו בצ"ס יוגנד הייתה תחילה לגאלית ואחר כך מחתרתית. הוא נבחר כחבר במרכז מפלגת צ"ס, נרדף ע"י השלטונות ונאסר מספר פעמים: בחרקוב, בקייב ובמוסקבה. קיבל צו גירוש לסיביר, שהוחלף ברישיון יציאה לארץ ישראל.

ב-1924 עלו ויניה וליליה ארצה וקבעו את מושבם בעין חרוד. תחילה עבד ויניה בפלחה - הענף העיקרי בתקופה ההיא - וגילה שם את בקיאותו המקצועית בתכנון חקלאי. בשנים 1925-7 היה אחראי על שדות הניסיונות במשק.

ב-1927 נבחר כמזכיר הקיבוץ והתמיד בו 5 שנים רצופות. הייתה זו תקופה קשה מאוד בגלל ויכוחים מרים לגבי פיתוח המשק המעורב, שבעקבותיהם עזבו חברים לטובת התיישבות במושב.

בתקופה זו נבנו מבני הנקודה בגבעת קומי: הרפתות, בתי הילדים ובתי המגורים. חלק מהחברים עברו לנקודת הקבע וחלקם נשארו ליד המעיין. הקיבוץ עמד במאבק קשה עם המוסדות המיישבים של תקציבים לבנייה.

ב-1928 נולדה לליליה ולוויניה הבת הבכורה, עזה. אחריה, ב-1931 נולד הבן, איתן.

ב-1930 חוברה תכנית המשק הראשונה ע"י ויניה. הוא פעל כמזכיר עין חרוד בתקופות שונות, בסך הכל 16 שנים - מספר שיא בין חבריו לתפקיד ברחבי התנועה הקיבוצית.

בצד פעילותו בעין חרוד פעל ויניה גם במוסדות הקיבוץ המאוחד. היה חבר במזכירות המרכזת של הקיבוץ ובוועדת המשק שקמה ביוזמתו. היה בין המכוונים והיוזמים של הפעולה המשקית והכלכלית בהתאם להשקפתו היסודית - בנין משק גדול, המבוסס על חקלאות ותעשייה. היה בין קובעי מקום הנקודות להתיישבות הקבע במרבית יישובי הקיבוץ המאוחד.

היה בין הוגיו ומגשימיו של הקמת סמינר-עבודה למרכזי-משק ולקורסים מקצועיים, שהקנו את תורת המשק הקיבוצי הגדול, על בסיס מדעי. עם ההתפתחות הדינמית של הארץ והטכנולוגיה בעולם, הורגש הצורך בסמינר ללימודים ברמה גבוהה. ויניה היה אחד ממקימי "הקורס הגבוה לחקלאות ברחובות, הרצה בו וכן גם בסמינר הגבוה של הקיבוץ המאוחד באפעל.

במשך שנים רבות לימד בבית הספר התיכון בעין חרוד לימודי חקלאות מודרנית, יסודות המשק הקיבוצי הגדול ומבנהו, וכלכלה מדינית. נשא את הרצאות הפתיחה בשאלות הקיבוץ ויישוב הארץ בוועידות ובמועצות הקיבוץ ובוועידות של ההסתדרות החקלאית.

בסוף שנות ה-30 נפרדו ויניה וליליה. ויניה התחתן עם ברוריה בן-יעקב. נולדו להם שני בנים: עופר (1940) וניר (1947).

את משנתו הקיבוצית כתב ויניה בספריו: "יסודות המשק הקיבוצי" (1946) ו"היישוב הקיבוצי - יסודות ותהליכים" (1969), שגם תורגם לאנגלית.

ב-1971 הוענק לו "פרס אהרונוביץ" מטעם ההסתדרות על ספריו ועל מפעל חייו.

אושר רב גרמה לו העובדה שילדיו ונכדיו חיים ביישובי הקיבוץ המאוחד.

בשנותיו האחרונות סבל ויניה ממחלת לב. בגיל 72 נפטר מהתקף לב.

יהא זכרו ברוך בתוכנו.