אלון פניני

אלון, בנם השלישי של נגה ואבינועם פניני, אח למיכל, אורית וברק, נולד בעין חרוד ב-1954, דור שלישי מצד אמו, למייסדי עין חרוד, שרה נוימן ודוד צירקין-צפריר.

כילד, יצא  עם הוריו לשלוש שנות שליחות בארצות הברית. כששב הצטרף לחבריו בבית הספר המשותף בעין חרוד. בחופש הגדול של כתה י"א יצאו אלון וענבל בטרמפים לאילת. המשאית בה נסעו איבדה את בלמיה בירידה לסדום. אלון וענבל, בהוראת הנהג קפצו מהרכב. אלון נפצע ושכב מספר חודשים ללא הכרה. כששב להכרתו עזר לו נמרוד חייקין, חברו שליווה אותו, לרכוש מחדש את הדיבור.

אלון סיים את לימודיו ב-1972 ושרת כשריונר בסיני 3 שנים. כששב מהצבא עבד בפלחין, ואח"כ בפלדות.

מילדות אהב ספורט והצטיין בו. למד הוראת ספורט במשך 3 שנים, עבד וקיים חוגי ספורט לילדים, בבית הספר המקומי עד שנסגר. ברבים מעיסוקיו מאז היה קשר לספורט.

בשנים 1993-2001 ניהל את אולם הספורט האזורי, טיפח קבוצות כדורסל וכדורגל מקומיות, ויזם תחרויות, טורנירים ואירועים ספורטיביים באזור. היה אחראי והפעיל את חדר הכושר, היה שופט כדורסל ולאורך שנים -  המציל בבריכה שלנו ובבריכות אחרות. כעובד מועצה היה שותף ומנהל במה למופעי ה"גילבוזמר", שנערכו בבית ציזלינג.

אלון העריך מאד את התרבות בעין חרוד, השתתף בהצגות מקומיות, והיה גאה להיות אחד מהצוות המובחר של קוצרי העומר.

כמקצוע נוסף השתלם אלון בהדברה ועסק בכך בעין חרוד ובסביבה, דאג לנושאי תברואה וחצרנות במשק. מספר שנים שילב את עבודתו זו עם עבודה ברפת. בתקופה האחרונה עבד כמדביר ביישובי הצפון שפונו.

אלון, החרוץ והנכון תמיד לעזור, היה אחראי על מחסן טיולים, שימש כנהג בית, ובמסגרת זו, כשעוד היה לנו אמבולנס ורכב מתאים, היה אחראי גם להבאת ארון הנפטרים לקבורה.

הוא שיתף את חברי עין חרוד מעל דפי היומן בעשייתו לאורך השנים בהבעת דעה, הנחיות וחוויות, וזכה מעל דפי היומן  לפרגון ותודות על עשייתו הברוכה. גם מקוראי העיתונים, "ידיעות" ו"הארץ", זכה להערכה רבה ולמחמאות על התמדתו בחלוקתם עד לפתח הבית, בכל מזג אויר ובכל מצב. הם גם היו כמעט הראשונים לדעת על מחלתו מהודעת ווטסאפ ששלח אליהם לפני שבועיים וחצי, כשאושפז, וקיווה לחזור.

בשנת 1979 נישא אלון לאריאלה, ונולדה בתם הבכורה, שי.

בשנת 1984 נישא למיכל, ונולדו ארבע בנותיהם: אילת, דרור, רותם ואושרי.

אחרי שהתפרקה החבילה, חי אלון מספר שנים עם בת זוג - אורלי.

אלון היה אב נהדר לבנותיו, אהב אותן והיה גאה בהישגיהן, בהתקדמותן בחיים, ובהולדת נכדיו.

רק לפני חודש חגג אלון את יום הולדתו ה-70 במסיבה בחוג המשפחה.

מעט אחר כך, הרגיש לא טוב והתגלתה חומרת מחלתו.

אלון נגע באנשים רבים בשל טוב ליבו, תמימותו, ופתיחותו. גם כשכעס או התפרץ  תמיד היו כוונותיו טובות וכנות והוא ידע גם להתנצל ולישר הדורים.

בהפתעה גדולה, תמו חייו של אלון בתוכנו, חיים שהיו להם קצב, וצבע ומסלול  מאד אישי, מורכב ופשוט כאחת.

אלון, נוח בשלום באדמת עין-חרוד שכה אהבת.