אלון פניני

אלון, בנם השלישי של נגה ואבינועם פניני, אח למיכל, אורית וברק, נולד בעין חרוד בח' באלול תשי"ד-6.9.1954, דור שלישי מצד אמו, למייסדי עין חרוד, שרה נוימן ודוד צירקין-צפריר.

כילד, יצא  עם הוריו לשלוש שנות שליחות בארצות הברית ושב והצטרף לחבריו בבית הספר המשותף בעין חרוד. בחופש הגדול של כתה י' יצאו אלון וענבל למסע הרפתקני בטרמפים לאילת. המשאית בה נסעו איבדה את בלמיה בכביש ליד סדום. אלון וענבל, בהוראת הנהג, קפצו מהרכב. אלון נפצע ושכב מספר חודשים ללא הכרה. כששב להכרתו היה זה נמרוד חייקין, חברו, שליווה אותו לרכוש מחדש את הדיבור.

אלון סיים את לימודיו ב-1972 ושרת כשריונר בסיני במשך 3 שנים. הוא שב מהצבא לעין חרוד, לפלחין, ואחר כך עבד בפלדות.

מילדות אהב והצטיין בספורט, למד הוראת ספורט במשך 3 שנים, עבד וקיים חוגי ספורט לילדים, בבית הספר המקומי בעין חרוד, עד שנסגר. ברבים מעיסוקיו מאז היה קשר לספורט וללימודיו אלה.

כמעט עשור, בין השנים 1993-2001 ניהל את אולם הספורט האזורי, טיפח קבוצות כדורסל וכדורגל מקומיות, ויזם תחרויות, טורנירים של ספורט ואירועים ספורטיביים באזור. היה אחראי והפעיל את חדר הכושר, היה שופט כדורסל ולאורך שנים -  המציל בבריכה שלנו ובבריכות אחרות. כעובד מועצה היה שותף ומנהל במה למופעי ה"גילבוזמר", שנערכו בבית ציזלינג.

אלון העריך מאד את התרבות בעין חרוד, השתתף בהצגות מקומיות, והיה גאה להיות אחד מהצוות המובחר של קוצרי העומר.

אלון רכש מקצוע נוסף - מדביר ועסק בכך בעבודת חוץ וכמדביר של עין חרוד. בנוסף לכך דאג גם לנושאי תברואה וחצרנות במשק. מספר שנים שילב את עבודתו זו עם עבודה בענף הרפת. בתקופה האחרונה עבד כמדביר ביישובי הצפון שפונו.

אלון, החרוץ והנכון תמיד לעזור, היה אחראי על מחסן הטיולים, היה נהג בית ובמסגרת זו, כשעוד היה לנו אמבולנס ורכב מתאים, היה אחראי גם להבאת ארון הנפטרים לקבורה.

אלון שיתף את חברי עין חרוד מעל דפי היומן בעשייתו לאורך השנים - בהבעת דעה, הנחיות וחוויות, וזכה מעל דפי היומן  להרבה פרגון ותודות על עשייתו הברוכה. גם מקוראי העיתונים, "ידיעות" ו"הארץ", זכה להערכה רבה ולמחמאות על התמדתו בחלוקתם עד לפתח הבית, בכל מזג אויר ובכל מצב. הם גם היו כמעט הראשונים לדעת על מחלתו, מהודעת ווטסאפ ששלח אליהם כשאושפז.

בשנת 1979 נישא אלון לאריאלה, ונולדה בתם הבכורה, שי.

בשנת 1982 נישא למיכל, ונולדו ארבע בנותיהם: אילת, דרור, רותם ואושרי.

אחרי שהתפרקה החבילה, חי אלון מספר שנים עם בת זוג - אורלי.

אלון היה אב נהדר לבנותיו, אהב אותן והיה גאה בהישגיהן, בהתקדמותן בחיים, וסב גאה ואוהב לנכדיו - זואי, ליאו, אילי, עדי.

רק לפני חודש חגג אלון את יום הולדתו ה-70 במסיבה בחוג המשפחה.

מעט אחר כך, הרגיש לא טוב והתגלתה חומרת מחלתו.

אלון נגע באנשים רבים בשל טוב ליבו, תמימותו, וכוונותיו, גם כשכעס או התפרץ,  תמיד היו טובות וכנות. הוא ידע גם להתנצל ולישר הדורים.

בהפתעה גדולה, תמו חייו של אלון, חיים שהיו להם קצב, וצבע ומסלול  מאד אישי, מורכב ופשוט כאחת.

נוח בשלום, אלון, באדמת עין-חרוד שכה אהבת.