שרה חן בן-עזרא
א' אייר תר"ס - י"ג ניסן תשל"ד
30.4.1900 - 5.4.1974
שרה נולדה ב-1900 בחרקוב למשפחה מרובת ילדים - 5 בנים ו-4 בנות. הבית היה מסורתי מאוד. האב היה שוחט ועמל קשה לפרנסת המשפחה, אך החדיר בילדיו שאיפה עמוקה להשכלה, דבר שגרם להם לצאת לעבוד בגיל צעיר כדי למלא שאיפה זו.
שרה הייתה ילדה תוססת, אך התמידה בלימודיה, סיימה את הגימנסיה ולמדה שנה באוניברסיטה, שם נכנסה לחוג קומוניסטי, שמעה לראשונה על ה"חלוץ" והצטרפה לתנועה.
ב-1920 החלה דרכה לארץ, דרך מלאה בהרפתקאות, שהחלה ברוסטוב, עברה דרך הקווקז, שם הכירה את אליעזר בן-עזרא, וחזרה לחרקוב, משם יצאה לפולוצוק, עברה את הגבול באופן אי לגאלי והגיעה לווילנה, משם יצאה להכשרה ליד העיר. אחותה, מרים, באה בעקבותיה והן נפגשו בווילנה. אחיהם, פרץ, שעלה ארצה ב-1914, השיג להן סרטיפיקטים וכסף וב-1921 הן הגיעו לחיפה.
החבורה שאתה באו התארגנה ב"חבורת העמק" ועבדה בסג'רה. הם הרבו לטייל והוקסמו מיופים של הגליל, הכנרת והעמק. שרה נשלחה ללמוד בישול במטבח הפועלים בחיפה. הדרך משם לחדרה של שרה הייתה ארוכה וחברים היו באים ללוותה, ביניהם ציזלינג ובן-עזרא. כשהחבורה עברה לחיפה שרה ומינה עממי נקבעו כאקונומיות. שם נרקם החיבור לעין חרוד, תוך מאמצים של לביא וטבנקין למשוך את החבורה לעין חרוד.
ב-1923 נישאו שרה ואליעזר בן-עזרא בכפר יחזקאל ונפלה ההכרעה של "חבורת העמק" להצטרף לעין חרוד. ההתחלה ליד המעיין הייתה קשה אך מלהיבה.
ב-1924 נולדה הבת הבכורה, נירה ואחריה נולדו הבנות נועה (1926) ומירהל'ה (1930).
בעין חרוד עבדה שרה במשתלה ואחר כך כמטפלת בבתי ילדים. היא ניחנה בקול ערב, שרה במקהלה והשתתפה בחוגי ספרות.
ב-1942 התגייסה שרה לחיל העזר הבריטי לנשים (ATS) ושירתה באיסמעיליה.
ב-1948 חלתה בתהּ נירה בדלקת קרום המוח ונשארה משותקת ברגליה. שרה טיפלה בבתהּ, נירה, ובנכדתה, עירית. כאשר הגיעה מרוסיה אמהּ הזקנה, התגוררו ביחד באותו הבית 4 דורות, ושרה דאגה לכולן. מרים, אחותה של שרה באה אתּהּ לעין חרוד, נישאה לאהרון שוטלנד ומאז חיו שתיהן בסמיכות זו לזו עם משפחותיהן שגדלו והתרחבו עם הקיבוץ המתפתח וגדל.
ב-1955 נפטר בן-עזרא מהתקף לב. הבית, שהיה שוקק שירה ונגינה, סיפורים וצחוק, נעשה שקט.
בשנותיה האחרונות לקתה שרה בלבהּ. אחרי שזכתה לנכדים ולנינים, בעודה במלוא כוחותיה ומשענת לאחרים, כרע לבה, והיא בת 74.
יהא זכרה ברוך.