יעקב אשד

עלה ארצה במאי 1926 לאחר שנים ממושכות של עבודה ב"החלוץ" בפולין. היה קשור עוד מפולין לקיבוץ "הכובש" בפתח תקווה ואחר כך בכפר סבא, שם היה בין מייסדי ארגון הפועלים, מזכיר מועצת הפועלים ופעיל במאבק למען עבודה עברית מאורגנת.

ב-1930 הגיע לעין חרוד, כאן הכיר את פרומקה אשרובסקי והם נישאו. היו חשוכי ילדים.

ב-1932 יצא לשליחות ב"החלוץ הצעיר" ו"החלוץ" בפולין. ריכז סמינרים לפעילי התנועה בליטא, פולין, צ'כוסלובקיה ולטביה. כשחזר ארצה היה בין מרכזי הסמינר הרעיוני של הקיבוץ המאוחד, שהתקיים במשך חצי שנה בעין חרוד.

השתתף כציר בקונגרסים הציוניים בלוצרן ובפראג.

ב-1947 יצא עם פרומקה לשליחות ב"החלוץ הצעיר" ו"החלוץ" בארצות הברית.

שנים אחדות עבד כמדריך בחברות נוער בעין חרוד והיה פעיל במסגרת עליית הנוער.

בשנות ה-50 וה-60 עבד במרכז הסמינריוני באפעל בעריכת "בקיבוץ" והיה פעיל בוועדות שונות של מזכירות הקיבוץ המאוחד. כמו כן, היה חבר במועצת ההסתדרות ובמרכז "אחדות העבודה".

ב-1966 חזר לעין חרוד והתמסר לארגון של ארכיון הקיבוץ המאוחד ששכן בעין חרוד. תוך העבודה בארכיון המשיך להשתתף בחיי התנועה והקיבוץ ובהשתלמות אישית בעבודה הארכיונית.

ב-1968 נפטרה אשתו, פרומקה ממחלה קשה. הייתה זו מכה קשה עבורו.

ב-1970 קיבל הסמכה מראש גנזך המדינה כגנזכאי מוסמך. בשנתיים האחרונות השתתף בהתמדה בקורס לספרנים וארכיונאים באוניברסיטה העברית בירושלים, שאותו סיים בהצטיינות, לאחר שהגיש שתי עבודות-גמר: על התפתחות הכתב מימי קדם ועד ימינו, ועל המיקרופילם בשימוש הארכיונים והספריות. שבוע לפני פטירתו קיבל את תעודת הגמר של הקורס ואת הציון "מעולה" על עבודותיו.

היה איש רוח ואיש תרבות, מחנך, מורה ומדריך לנוער, פובליציסט-הוגה, מבטא ומעריך את המתהווה במערכות החיים בקיבוץ ובחברה הישראלית, איש של מעורבות ללא התחמקות מהצגת בעיות חמורות ונוקבות. 

בן 77 במותו. יהא זכרו ברוך בתוכנו.