אמיר פרג

בבית הספר למד במחזור י' הגדול והמפורסם. מגיל צעיר התעניין בים ובימאות. בשנות הנעורים, יחד עם בני כיתתו, יובל גל, הדר קמחי ונחום סלנט, היה בורח לחיפה להתאמן בפלוגה הימית של "הפועל".

בכיתה י"א החל הרומן שלו עם צילה הלוי, שהייתה בת כיתתו.

בצבא שירת בחיל הים בבסיס הפלי"ם שבקיבוץ שדות ים. היה בין מקימי שייטת 13 - הקומנדו הימי של צה"ל.

ב-1951 התחתן אמיר עם צילה ונולדו להם הלל (1952), יריב (1957), והתאומים עופר והגר (1964).

אמיר נקרע בין אהבתו למשפחתו לבין תשוקתו לים. היו תקופות שעבד כימאי, בעיקר בחברת "תרשיש", ואחר כך גם בחברת "צים" כקצין מכונות. בתקופות שלא הפליג בים עבד בעין חרוד, בעיקר במוסך, ומאוחר יותר באחזקת משק החום עם צבי ציון.

ב-1968 אבד אחיו הצעיר, צבי, בצוללת "דקר" ששקעה במעמקי הים. אמיר השתתף בחיפושים אחר הצוללת על סיפון האנייה שבה הפליג באותו הזמן.

ב-1978 חלתה צילה בסרטן ונפטרה ביום האחרון של השנה.

אמיר חזר לים לתקופה נוספת, שבמהלכה הפליג גם לסין ולאוסטרליה.

בשנות ה-90, לאחר חוויה של טיול בספארי באפריקה, החל לצייר והפך זאת לתחביבו העיקרי.

ב-1993 הכיר את תלמה, חברת משמר העמק ומרצה בסמינר "אורנים", ועבר לגור אתה בקיבוצהּ. כחבר משמר העמק עבד במפעל "תמה" עד שנת 2002, שבה חלה ואושפז ב"בית גלעד", שם זכה לטיפול מסור ומקצועי, עד לימיו האחרונים.

אמיר נפטר בגיל 83 והשאיר אחריו את ארבעת ילדיו: הלל, יריב, עופר והגר, וכן נכדים ונינים.

יהא זכרו ברוך.