לאה מידובניק

בהיותה רכה בשנים עברה המשפחה לעיר זמושץ.

לאה סיימה בית ספר תיכון והייתה בין התלמידות המצטיינות. היא נתנה שיעורים פרטיים לתלמידים ולתלמידות ועזרה בהתנדבות להרבה נזקקים. טוב לבה ונכונותה לעזור לזולת נתגלו אצלה כבר בגיל צעיר ונמשכו עד ליומה האחרון.

לאה עלתה ארצה בינואר 1924. תחילה הצטרפה לחבורת הפועלות בעפולה ועבדה במשתלה הקטנה. היו אלה ימי חוסר עבודה ומועצת הפועלות יסדה אז חבורות של פועלות ברחבי הארץ. אחר כך עבדה לאה כפועלת בבית החולים "בתר" ברחוב פבזנר בחיפה, שם גם טיפלה בשני ילדיו של ד"ר בתר ושימשה להם כמחנכת.

ב-1941 נישאה לאה לשוטר בשם מרדכי מנדלמן מקרית חיים, אך חיי הנישואים לא ארכו זמן רב והם התגרשו. היו ללאה הצעות נישואים אחרות, אך היא סירבה להינשא בשנית והחליטה לעזוב את העיר כדי לחיות בקיבוץ.

ב-1942 התקבלה לאה כחברה בעין חרוד. פעמים רבות ציינה כי היום המאושר בחייה היה היום בו הגיעה לעין חרוד. היא התנסתה בענפים שונים ובשנים האחרונות עבדה במתפרה.

לאורך השנים עסקה בפעילות התנדבותית במגן דוד אדום, בהג"א ובנעמת - בדאגה לאסוף, למיין ולשלוח כסות חורף וקיץ לעיירות פיתוח: בית שאן, חצור, עפולה. בכך עסקה ללא לאות כ-20 שנה.

נהגה לתרום למוסדות שונים (בעיזבונה נמצאו קבלות אינספור) ולבית הכנסת בעין חרוד איחוד תרמה מאוורר. לילדים שטיפלו בגינתה כמשימת בר-מצווה העניקה שי: אלבום טרומפלדור, שכדי לרכשו הלכה במיוחד לקנותו בתל יוסף. לכל בני המצוות העניקה שי את הספר: אנה פרנק.

בעיזבונה נמצאו ברכות "שנה טובה" רבות שקיבלה מחברים, ברכות ליום הולדתה, משלוח מנות וגלויות ששלחו לה חברים מביקוריהם בחו"ל. מכתבי התודה הרבים שקיבלה העידו על ההתייחסות, על המתנות ועל הברכות שלחה להם.

בכל נפשה ומאודה אהבה את עין חרוד, השתתפה בכל האירועים: טיולים, אספות, חוגים ומסיבות בבית הספר ובבתי הילדים. כמו כן, התמידה להשתתף בחוג האזורי לספרות.

הייתה טבעונית וארגנה לעצמה סדר יום קבוע לאכילה. ניסתה לעשות נפשות לתורתה ונהגה להביא מיץ גזר לחברותיה. אהבה בעלי חיים וחילקה ממזונה לחתולים, לכלבים ולציפורים.

נהגה להביא מתנות לבעלי השמחה: חתונה, לידה, בר מצווה, ימי הולדת של חברותיה. בבית העלמין טיפלה בקברים של חברים שלא היו להם קרובים שיטפחו את מצבותיהם.

למרות שלא בנתה משפחה משל עצמה, לא קינאה באושר של אחרים ותמיד השתתפה בשמחותיהם.

הייתה צדיקה במובן הפשוט והאמתי, כפי שנתגלתה במעשיה הטובים.

שלושה שבועות לפני מותה חלתה לאה במחלה קשה, שממנה נפטרה. היא חייתה את חייה במלואם, בתוך סדריה ונוהגיה, ומתה בשיבה טובה בגיל 81, וחסד מותה בלי מכאובים.