רבקה שמחוני זביקלסקי

ב-1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נדדה המשפחה לבוברויסק שברוסיה. רבקה למדה שם בגימנסיה ולאחר שעות הלימודים נתנה שיעורים פרטיים. 

אחרי המלחמה, ב-1918, חזרה עם משפחת סבתה לפולניה ולמדה פילוסופיה באוניברסיטה בווילנה.

ב-1928 נישאה בפולניה לדוד שמחוני והצטרפה אליו לעין חרוד עם בתה מיה בת השנתיים.

תחילה עבדה בגן הירק ובעבודות השדה בפלחה. אחר כך עברה לעבוד בחינוך ילדים עם פייגה ליפשיץ ועם האחות תיאה מווינה ועם ד"ר אונגר. מאוחר יותר עבדה כמטפלת בילדי בית הספר.

ב-1939-40 הצטרפה לצוות הניהול וההדרכה של סמינר הקיבוצים שהוקם בתל אביב, בחברת יהושע מרגולין, מרדכי סגל ואחרים.

ב-1934 נולד בנה דב (דוּבַּן).

כשחזרה הביתה המשיכה לעבוד כמטפלת בגיל הרך במשך שנים רבות. הצטיינה ברכות ובעדינות שבה נהגה עם הילדים, השכילה להעסיק אותם במשימות שעניינו וריתקו אותם. שימשה להם כתובת לשאלות וסייעה להם בפתרון בעיותיהם.

בשנות ה-50 יצאה להדרכה במדור הגיל הרך בוועדת החינוך של הקיבוץ המאוחד. הדריכה ביישובים צעירים שטרם נוסדו בהם דפוסי טיפול ושיטות עבודה קבועות. בתפקיד זה התמידה רבקה שנים רבות, ארגנה קורסים למטפלות הגיל הרך והרצתה בהם.

כשחזרה לעין חרוד עבדה במחסן הבגדים עד לשנותיה האחרונות. ב-3 השנים האחרונות הייתה רתוקה למיטתה בחדרי החולים, עד שכבה פתיל חייה.

רבקה נפטרה בגיל 79. הותירה אחריה את בתה מיה, את בנה דובן, וזכתה לנכדות ולנכדים.

יהא זכרה ברוך.