אסתר גד (גולדשמידט) בודקו
ט' שבט תרנ"ח - י"א תשרי תשמ"ב
1.2.1898 - 9.10.1981
אסתר נולדה ב-1898 בעיר פלונסק שבפולניה, בת זקונים להוריה גיטה ויעקב בודקו. כיוון שנולדה בחג הפורים, נקרא שמה אסתר.
בגיל 18 סיימה את לימודיה בגימנסיה. שאפה להשכלה גבוהה בחינוך ובטיפול בילדים. לשם כך למדה גרמנית ונסעה לברלין, התקבלה לבית הספר הגבוה לחינוך, "פסטלוצי פרבל האוס, בו למדה 5 שנים, השתלמה והוסמכה כגננת מקצועית, מטפלת, אחות מעשית ואקונומית. בברלין גרה אסתר אצל אחיה הצייר-אמן, יוסף בודקו, בביתו פגשה אמנים רבים, סופרים ואנשי רוח, הרחיבה את אופקיה ופיתחה את השקפת עולמה.
כבעלת מקצוע באה לוורשה והחלה לעבוד כמטפלת גננת. שם פגשה את יאנוש קורצ'ק ועבדה אתו. נרקמו ביניהם יחסי ידידות ואמון. קורצ'ק מסר בידיה את ניהול מוסד הילדים שלו בקובנה. השפעתו עליה כמחנך נמשכה לאורך כל חייה.
אסתר התעניינה בנושאי חינוך בעולם. כששמעה על הקיבוצים בארץ ישראל, הסתקרנה וכדי ללמוד על החינוך המשותף, באה לארץ לראות איך הוא מתגשם. בארץ עבדה מספר חודשים עם ידידה ד"ר להמן, מנהל כפר הנוער בן שמן.
לעין חרוד הגיעה ב-1926, פה פגשה את אריה גולדשמידט-גד והם נישאו. אסתר הפכה לחברת עין חרוד ופה נולדו ילדיה: בתה זוהר ובנה יעקב.
ב-1952 נפטר בן זוגה, אריה גד.
בשנות ה-50 הוקמה בעין חרוד "הפנימיה" - בית לילדי החוץ, שהתקבצו מכל הארץ כדי ללמוד בבית הספר שלנו. אסתר ניהלה את "הפנימיה" וטיפלה בילדים, אהבה את עבודתה זו והקדישה לה את כל כישוריה, את כל הידע והניסיון שצברה במהלך חייה.
אחרי שעברה את גיל 60 טענה כי אסור לאדם מזדקן להמשיך לטפל בילדים בגלל פער השנים, בעיות הגיל המתקדם וחוסר התעדכנות בחיים השוטפים - כל אלה עלולים לפגוע בזכות הילדים לקבל את הטוב ביותר. היא עברה לעבוד במחסן הבגדים ובתיקון בגדי חברות.
בשנותיה האחרונות דיברה אסתר וכתבה רבות על אהבתה לעין חרוד, על הקשר העמוק שלה למקום, לנוף, למשק ולכל אשר בו.
את ילדיה ונכדיה האהובים ביקרה ביקורי יום, לא נשארה ללון, תמיד חזרה לעין חרוד.
בתקופה האחרונה קפצה עליה הזִקנה, סבלה מתשישות והחלה לאבד את הזיכרון. הייתה זקוקה לטיפול מתמיד ועברה להתגורר בבית חרוב, שם זכתה לטיפול מסור וחם.
כאשר חלתה, הועברה לטיפול סיעודי בטבעון.
אסתר נפטרה בשיבה טובה בערב יום הכיפורים והיא בת 84 שנים.
יהא זכרה ברוך.