יהודית זכאי

סביב גיל שנתיים התעורר חשש, התפתחותה הייתה איטית ושונה, פעוטה קטנה וחלשה עם בטן נפוחה. בבדיקות התבררה המציאות האכזרית, יהודית חולה במחלת גושה, מחלה גנטית שבאותו הזמן הייתה חשוכת מרפא. כילדת גן סבלה יהודית משטפי דם קשים.

כשהייתה בכיתה א', בגיל 7, הוחלט על ניתוח קשה ומסוכן, שעבר בשלום. אחרי הניתוח היו מספר שנים טובות, נפסקו שטפי הדם ויהודית גדלה והתחזקה, השתלבה יפה בחברת הילדים. 

בשנת הבר מצווה התייחסה יהודית למילוי המצוות ברצינות ובמסירות, אך כבר לא היה לה קל. חוותה כאבים קשים בעצמות, אך התאמצה להשתלב בחברה ובלימודים, וכאשר כבר לא יכלה להשתתף בריקודים, הופיעה כקריינית והיטיבה למלא את תפקידה זה לשמחת לב כולם.

יהודית עברה ניתוח קשה נוסף ברגלה, שחייב אותה לשכב ימים ארוכים בבית חולים, אך שמרה על אופטימיות והתמודדה עם כאביה בגבורה.

בסיום הלימודים, בחג המחזור, עלתה יהודית בקשיים רבים על הבמה ומילאה את תפקידה כקריינית, דבר שעלה לה בכוחות גופניים ונפשיים רבים.

לאחר הלימודים שאפה יהודית ללמוד להיות מורה למלאכת יד. התחילה לעבוד בחופש עם הילדים והצליחה בכך. היא עבדה לצד מורה ועשתה עבודות יפות ועדינות. יצרה יחסים יפים עם כולם. נאחזה בחיים ככל יכולתה. 

יהודית נפטרה בדמי ימיה, קצת לפני יום הולדתה ה-20, בהשאירה את משפחתה ואת ידידיה אבלים וכואבים.

יהא זכרה ברוך.