פנינה רוזנבלט טובולסקי
כ"א כסלו תרנ"ט - כ"א אב תשמ"א
5.11.1898 - 21.8.1981
פנינה נולדה ב-1898 בעיירה גורודישצ'ה, לאביה מאיר-דוב טובולסקי ולאמה רבקה-לאה. האב היה למדן, מוסמך לרבנות, אך פרנס את משפחתו כספק מצרכים לצבא: קמח, גריסים ועצים. היה מאוד דתי, אך העלים עין מההתנהגות האפיקורסית של ילדיו. האם שהתייתמה בגיל צעיר גדלה אצל דודהּ זסלבסקי חשוך הילדים. להוריה נולדו 7 בנות ובן אחד. פנינה, הצעירה במשפחה, נקראה שיינה- פרלה. במשפחה - פרלה ובין חברותיה - פוליה. כשהפכה למורה נקראה פולינה.
בעיירה, שהייתה בפלך קייב, חיו משפחות יהודיות רבות. מצבה הכלכלי של משפחת טובולסקי היה טוב. הם גרו בבית גדול ומרווח. פנינה סיימה 6 כיתות, עברה בחינות בגרות חיצוניות ועסקה בהוראה בבית הספר שאותו סיימה.
ב-1917 פרצה המהפכה הרוסית ובמלחמת האזרחים שאחריה עבר גל של פרעות בעיירות וגם בעיירה שלה. המשפחה עברה לעיר סמלה ושם המשיכה פנינה לעסוק בהוראה, עד שעברה לקייב. בבית ההורים דיברו אידיש, אך הילדים וחבריהם דיברו רוסית וקראו ספרות רוסית.
אחרי הפרעות נשארו בעיירות ילדים יתומים ופצועים, שהוריהם נהרגו. הארגון היהודי "היבסקציה" ארגן בית יתומים בקייב לכל הפלך. פנינה נבחרה ללוות את הילדים בשלב איסופם בעיירות והובלתם ברכבת לבית היתומים בקייב. נאספו כ-450 ילדים. בדרך כבר החלה ללמדם, קראה להם סיפורים, ולימדה שירים, יצאה עמם לטיולים קצרים בשעות החנייה של הרכבת. כמו כן, טיפלה בילדים החולים. הנסיעה נמשכה כחודש ימים והעמידה את פנינה במבחן, שממנו למדה שהטיפול בילדים הוא היעוד שהולם אותה ובו בחרה לעסוק כל ימיה.
בקייב שהתה פנינה שנתיים, עבדה בבית היתומים, שם קיבלה חדר וכלכלה, לימדה את הילדים שלא ביקרו בבית הספר ובבית הספר לימדה רוסית והיסטוריה כללית והייתה גם מחנכת הכיתה. בחופשת הקיץ התגייסה להדרכת הקריאה בספרייה העירונית.
כשנפטר אביה קראה לה אמה לחזור הביתה. המשפחה הייתה ציונית. האחות מרים עלתה לארץ והצליחה להשיג ויזות לכל המשפחה. אחרי הרפתקאות ונדודים שנמשכו שנה, דרך קווקז ותורכיה, הצליחו לעלות לארץ ב-1923.
בהגיעה לעין חרוד בגיל 25 עבדה פנינה תחילה כ"פקק" בעבודות שונות עד שיצחק טבנקין הפנה אותה לעבודה עם ילדים. כיוון שהעברית עוד לא הייתה שגורה בפיה, סודרה לעבוד בבית תינוקות. היא למדה את עבודות הבית הפשוטות: להדליק פרימוס, לבשל דייסה ולטגן חביתות. אבל עיקר העבודה, הטיפול בתינוקות, מילא אותה בעניין וברגש. למדה הרבה מהרופאים שליוו את התפתחות הילדים ומספרוּת מקצועית שקראה ברוסית. כ-30 שנה עבדה פנינה כמטפלת תינוקות והקדישה הרבה תשומת לב ורגישות לתינוקות ולאימהות.
פנינה נישאה ליצחק רוזנבלט ונולדו להם 3 בנים: יאיר, חזי (יחזקאל) וזוריק (זוהר).
במלחמת העצמאות נפל הבן הבכור, יאיר. פנינה בצערה, עזבה את עבודתה בעין חרוד ויצאה למלא שליחות של טיפול בילדים עולים מארצות המזרח והמערב, שהגיעו בשנות ה-50 ושוכנו במחנות עולים. בשליחות זו עסקה ב-4 וחצי שנים בפרדס חנה. אחר כך גויסה לעבודה בוועדת החינוך של הקיבוץ המאוחד כמייעצת בבתי תינוקות בישובים צעירים. גם בתפקיד זה מצאה סיפוק רב.
בשנות ה-50 נפטר בן זוגה, יצחק.
כשחזרה למשק עסקה פנינה בסריגת בגדים חמים לתינוקות וטיפחה את ביתה ואת גינתה. בשנים אלה נישאו בניה ונולדו הנכדים שמילאו את חייה בשמחה. בשנותיה האחרונות, בעקבות נפילה ושבירת האגן, נאלצה לעבור לבית חרוב. היה לה קשה, אך היא התנחמה במשפחתה שהתרחבה, בקריאה מרובה ובחברות שבאו לבקרה.
פנינה נפטרה בגיל 83 בהשאירה אחריה את בניה, חזי וזוריק, את בנות זוגם ואת ונכדיה, ששימחוה בשנות זקנתה.
יהא זכרה ברוך.