אברהם תרשיש
א' תשרי תרס"א - י"ד טבת תש"ן
24.9.1900 - 11.1.1990
תרשיש נולד ב-1900 בבוברויסק שברוסיה הלבנה לאימו גיטל אוסובסקיה ולאביו הרב יואל בן-משה הכהן תרשיש. המשפחה בת 13 ילדים חייתה בעוני. האב סובב בין קהילות היהודים בסביבה והתפרנס בקושי. אברהם הילד למד תחילה ב"חדר" ואחר כך למד בבית לימודים תורניים.
אחיו הגדול, שהכיר בכישרונותיו האינטלקטואליים, החל לספק לו גם ספרים חיצוניים שמשכו את הנער והביאוהו לדבוק בערכים הומניסטיים כלליים ובתודעה חברתית סוציאליסטית. כשגילה האב שבנו שקוע בלימודים חילוניים, גירש אותו מהבית.
בגיל 17 גויס לצבא הרוסי והגיע לבסיס צבאי בחצי האי קרים. שם חלה במחלה קשה. הוא שוחרר מהצבא וטופל במסירות רבה ע"י משפחה יהודית מקומית. לאחר שהחלים התחבר אל קבוצה של חניכי יוסף טרומפלדור ויחד אתם הצטרף לארגון "החלוץ".
ב-1920 הגיע לארץ ישראל דרך איסטנבול והצטרף לקבוצת סוללי כביש טבריה-צמח, שהיוו את הגרעין המייסד של גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור.
ב-1921 השתתף עם חברי הגדוד ביום עלייתם לתל יוסף. ב-1922 הצטרף לעין חרוד. נבחר כחבר במרכז גדוד העבודה. ב-1927 היה פעיל בהקמת הארגון הארצי "קיבוץ עין חרוד" והיה ממייסדי תנועת הקיבוץ המאוחד.
ב-1924 נישא אברהם תרשיש ליוכבד בת רחל, חלוצה, חברת גדוד העבודה, פעילה בתחום החינוך ובמועצת הפועלות.
ב-1925 יצא תרשיש לפולין בשליחות מטעם "החלוץ". ב-1926 היה שליח בגרמניה עם יוכבד רעייתו.
ב-1926 גויס לעזרת קיבוץ יגור.
היה חבר "אחדות העבודה" ועם התאחדותה עם "הפועל הצעיר" ב-1930 היה לחבר מפאי.
ב-1935 השתתף כציר מטעם "אחדות העבודה" בקונגרס הציוני ה-14 בווינה. ב-1937 השתתף כציר בקונגרס הציוני ה-20 בציריך. היה חבר "סיעה ב'".
ב-1940 נולדה בעין חרוד בתו היחידה, רחל.
ב-1944 נבחר מטעם "התנועה לאחדות העבודה" לאספת הנבחרים הרביעית.
ב-1939 היה בין מייסדי הוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד ובשנים 1943-45 שימש כעורך הביטאון של הקיבוץ המאוחד, "מבפנים". בשנים 1950-1954 היה העורך של עיתון "על המשמר".
לאחר הקמת מפלגת "אחדות העבודה", ב-1955, קיבל את תפקיד העורך של עיתון "למרחב" ושימש בתפקיד זה עד 1961.
כתב ב"דבר" וב"הפועל הצעיר" מאמרים שעסקו בנושאי הקיבוץ והסוציאליזם, היהדות והמסורת והשפעתם על התרבות בקיבוץ.
מ-1961 שימש כעורך ספרותי בהוצאת הספרים של הקיבוץ המאוחד בנושאי היסטוריה, סוציולוגיה ופילוסופיה. ערך את כתבי יצחק טבנקין.
היה חבר קיבוץ עין חרוד עד ליום מותו. ב-1975 עבר עם יוכבד לקיבוץ נען כדי לגור קרוב למשפחתה של בתו. נפטר בשנתו ה-90 ונקבר בעין חרוד. וכך הספידוהו חברי עין חרוד:
"איש היה בעין חרוד, צנום, זריז, מבטו פנימה ובעיניו קריצה חייכנית לזולתו. איש חזון, הגות וביטוי, אשר ניחן באמות מידה ומבחן. היה בין תוקעי היתד הראשונה באדמות העמק, מן ההולכים בתלם האחד הארוך והישר. הוא ניצב בתפר שבין העלייה השנייה לשלישית, עושה להצטלבותן ולהצמחת הדרך החדשה - התנועה הקיבוצית.
"תרשיש - קראנו לו - כך, פשוט, והוא בַּכל - בעבודה, באספות, בוויכוח, בחג, בחברות, בחיים ובספרות. נראה מרוחק, לא מפני שראה עצמו מורם מעם, אלא בשל איפוקו וצניעותו ומפני שחי את הדבר הגדול - הקיבוץ, שהיה עם חולמיו ומקימיו."