ענת מימון (בן נחשון)

הקשר האמתי שלה עם אורי נרקם כשהגיעו לשנת שירות בקיבוץ גלגל. בתום אותה שנה התגייסו שניהם לחיל האוויר - אורי לקורס טיס ועינת שירתה בשארם-א-שייך. קשר מכתבים רצוף נמשך ביניהם לאורך שנתיים. כשעינת השתחררה הם נישאו.  בסוף אותה שנה נולד הבן הבכור, ערן. המשפחה עברה מרמת דוד לגבעת ברנר ושם נולדה הבת, עדי. עינת עבדה כמטפלת בכיתת בית הספר וקשרה קשרים אמיצים עם חניכיה, יצאה אתם לטיולים, השקיעה בהם חום ואהבה, והם החזירו לה מלוא חופניים.

ב-1982 נולדה עפרי והמשפחה הצעירה עברה לעין חרוד. עינת יצרה קשרים חברתיים חמים עם שכנים ועם צוות כיתות ג-ד, שם החלה לעבוד. לאחר מספר שנים עברה עינת לעבוד בנגריה. היא אהבה את העבודה שם ויצרה קשרים אמיצים עם חבריה לעבודה.

ב-1989 נולד עמיר. הבית התמלא שוב אור. שמחת ההורות החדשה העמיקה את קשרי המשפחה האמיצים ואת הקשר הבין דורי בין עין חרוד לגבעת ברנר, קשר יפה ומיוחד. ומעל הכול- העמיקה ההבנה המופלאה שבין אורי לעינת, הבנה שמעבר למילים, את האכפתיות הגדולה לילדים.

עינת ייחסה חשיבות רבה להענקת ערכי עצמאות, חברות ואחריות לילדים. "קודם כל ולפני הכול, תהיה בן-אדם", חזרה ואמרה, ואורי אתה ולצידה. תמיד.

בינואר 1990 נפטרה עינת באופן פתאומי כשהיא בת 34 ועדיין בתחילת הדרך. השאירה אחריה את אורי עם ארבעת ילדיהם, את משפחתה הענפה בגבעת ברנר ובעין חרוד, ואת חבריה הרבים, כשכולם  המומים וכואבים.

תהא דמותה זכורה לברכה בתוכנו.