נתי כוכבא

כבר כילד קטן ידע נתי לשבת ולהתרכז שעות במשחקיו בשלווה ובנחת, בנה בלגו, פשוט וזורם, בלי בעיות מיוחדות. היה מצטרף לאביו החשמלאי ב"קקמייקה" לשיטוטים ברחבי המשק עם ילדי השכונה ולתיקוני חשמל דחופים בענפי המשק.

בבית הספר היה תלמיד מעולה והסתדר עם כל ילדי הכיתה, גם עם הפרועים ביותר. הצליח תמיד לשמור על איזון, למתן מתחים וקונפליקטים, לפשר, להרגיע, והכול בטבעיות, ללא כל קושי.

שנות הלימודים עברו עליו בטוב, בלי מאמץ מיוחד. התגלו בו הכישורים והכישרונות שהביאו אותו להישגים בולטים בכל תחומי הלימוד. כך עבר בהצלחה ניכרת את בחינות הבגרות.

בלי להתבלט ובלי להתלבט עבד, קשר קשרים חברתיים, היטה כתף לכל משימה, מלא נכונות לעזור כשצריך, בפשטות, בטבעיות, באחריות, באצילות. היה אהוב בחברה והיה לו כיף עם בנות ובני הכיתה. הרבה קשרים חברתיים התלכדו סביבו בגלל דרכו הרגועה, שהשרתה תחושה נעימה של יחד.

במשפחה תמיד נהג במתינות, בנימוס ומתוך כבוד, לכן כינוהו "הנסיך לבית כוכבא". באירועים משפחתיים, בטיולים הרבים שנערכו בחוג המשפחה, תמיד התגייס לעשייה: לסחוב כיסאות, להדליק אש למדורה, לעשב את הגינה, הכול עשה בקלות ובהנאה, מתוך חיוך וברוח טובה.

בשנה האחרונה נעשה יותר פתוח, החל לספר על חוויותיו, לשתף יותר הפך מנער לגבר. חזר מטיול י"ב לתורכיה עמוס בחוויות ובהתרגשות. ואחר כך יצא לשנת שירות בקיבוץ הצעיר, טללים שבנגב. הוא כמו התחיל לצמח כנפיים, לקשור קשרים חברתיים חדשים, לחוות התנסות חדשה בנוף אחר כל כך מנוף העמק. סיפר על היופי של שעות הערב בנוף הנגבי ועל להקות צבאים שחלפו מול עיניו. יצא לצלילה בים האדום וחזר קורן מאושר. הרגיש טוב בחברה הקטנה בטללים וכל כך כשמח כשמשפחתו הגיעה לביקור, ולא ויתר לטייל אתם בחורבות עבדת.

היו לו תוכניות להגיע לקורס טיס, הוא התכונן לזה וכל מי שהכירו אכן ציפה שיהיה טייס לתפארת.

ולא זכה. עלם חמודות שכמותו, גבה קומה, עם הליכה מיוחדת וראש אדום ויפה. רק החל זקנו לצמח, ורק החל להיפתח ולהרגיש את החיים כבוגר. ועוד כל כך הרבה חלקי ארץ לא עבר ברגליו אוהבות הטיולים. והכול כל כך בראשית הדרך, ולא נתפס שנקטע באחת.

נתי - ילד-איש - בן 19 במותו ואין ניחומים. אולי רק ענן האהבה שעטף אותו כל ימי חייו הקצרים ימשיך לנצח לשכון בלב כל אוהביו.

אלפי פרחים ישובו, יפרחו עם אביב, בזוהר נהרה. לפרח האחד אשר נקטף - לו אין תמורה. (פניה ברגשטיין)