כרמלה (כרמי) גוטר
י' תשרי תש"ט - כ"ו תמוז תשנ"ב
15.9.1948 - 27.7.1992
ביום הכיפורים תש"ט נולדה בת רביעית לשמחה ולעזיז משה, משפחה ציונית בעיראק. הגעגועים לציון והתקווה להתיישב בחיפה הולידו את השם כרמלה.
אחרי שנה, בחנוכה, עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בשער העלייה בחיפה, משם עברה למעברת עולים באשקלון. הקליטה הייתה קשה וכללה ירידה ברמת החיים, אך לבת שנולדה שנה אחרי כן קראו סגולה, ביטוי לשמחתם על שהגיעו לארץ הסגולה. שישה ילדים במשפחת משה גדלו בתנאי צפיפות ומחסור, מלווים בדאגה לחינוכם לאור ערכים יהודיים ואנושיים.
כרמי סיימה את לימודיה בתיכון באשקלון ויצאה ללמוד במדרשה למורים בשדה בוקר. החיים שם היו לכרמי חוויה נהדרת, לחיות וללמוד בלב המדבר. עם תום הלימודים נשארה שם כמורת אולפן וחזרה אחר כך לאשקלון כמורה לכיתות יסוד. בעקבות מודעה בעיתון הגיעה כרמי כמורה שכירה לעין חרוד ומאז 1974 נשארה אתנו.
ב-1977 נישאה לליאור גוטר ואחרי שנה נולדה טל, הבת הבכורה. אחריה נולדו מור ב-1981, הדס ב-1984 ואסף ב-1987. במשך כל השנים האלה התמידה כרמי בהוראה בבית הספר היסודי. עשרות מבוגרי בית הספר חבים לה את ראשית צעדיהם בקריאה ובכתיבה, ובפתח שפתחה בפניהם את עולמות ההשכלה והדעת. בסבלנות, במסירות, בחריצות וברוח טובה שהשרתה על כל הצוות.
בתשנ"א הקימה כרמי את "הצהרון" - חוגי בית לילדי בית הספר. היא הריצה את המנגנון המורכב הזה בהצלחה מרובה ובכושר ארגוני מעולה. נוסף לכך לימדה עברית את ילדי העולים החדשים שהחלו להגיע מרוסיה לעין חרוד.
לפני שנה פגעה בה מחלת הסרטן. למרות הטיפולים הקשים התאמצה להתמיד בהוראת הילדים העולים ובשמירה על המסגרת המשפחתית. עד ליומה האחרון הרגישה עצמה כחלק בלתי נפרד מחיי החברה בעין חרוד והקדישה את עצמה באהבה לגידול ילדיה. התקווה והאמונה לא עזבוה.
כרמי, שכולה חברות חמה ואכפתיות, פעלתנות ורגש, מסירות ואנושיות, הלכה מאתנו ללא עת.
בת 43 במותה. השאירה אחריה את ליאור בעלה, שלוש בנותיה: טל, מור והדס ואת בנה, אסף.
יהא זכרה שמור לברכה בינינו.