תמר רוסק
ב' שבט תרצ"ו - ט' חשון תש"ן
14.1.1937 - 8.11.1989
תמר נולדה בעיר לייפציג שבגרמניה בשנת 1937 להוריה פרידה ואלפרד XXX
סיימה בית ספר מקצועי לסַדָרוּת דפוס ועבדה בהוצאת ספרים חשובה כסדרית ומגיהה בעיר רגנסבורג, שנודעה בהוצאות הספרים שבה.
ב-1958, ברגנסבורג, הכירה את יהוידע, שהיה אז שליח הסוכנות ועבד בקרב בני נוער יהודים. תמר ויהוידע החליטו להינשא. תמר עלתה לארץ וב-1959 נישאו. תחילה גרו בגבעת המורה ושם, ב-1960 נולדה הבת הבכורה, רחלי.
תמר שאפה להשלים את לימודיה בתחום האמנות, שאליו השתוקקה וגילתה בו כישרון. היא התקבלה למכון לאמנות בסמינר אורנים וסיימה אותו כמורה לאמנות ולמלאכת יד.
ב-1965 התקבל יהוידע כמורה לטבע בעין חרוד. תמר ורחלי הצטרפו אליו ותמר התקבלה כמורה לאמנות בבית הספר היסודי. היא עבדה עם הילדים בשיטתיות ועל פי עקרונות מוצקים של חינוך לעבודה נקיה ואותנטית ולטעם טוב. התלמידים אהבו אותה והיו מכינים אתה בשמחה עיטורים לחדר האוכל שלהם ולחגים.
ב-1967, בימי מלחמת ששת הימים, כשיהוידע השתתף בקרבות, נולדה יפיה, הבת השנייה.
תמר, אם צעירה לשתי בנות, טיפחה בית בטוב טעם ובצניעות. הקן המשפחתי היה מרכז חייה. היא הוסיפה ללמוד וללמד כשהיא מפתחת דרכי הוראה בבית הספר, מלווה את אירועי המשק ומתערה בו.
תמר עסקה בהוראה במשך 18 שנים, בהתמדה ובסיפוק, מיישמת את שלמדה, תוך הקפדה על קו נקי, איפוק והתרחקות מן הבנאלי, מהתהדרוּת חיצונית וממליצות.
כשהחליטה שמיצתה את דרכה בהוראה, מילאה תורנות בחדר האוכל ומשם החלה את עבודתה במחסן הבגדים, שם קשרה קשרים עם חברות וחברים רבים. היא ביטאה שם את תחושתה: "יש לי כבר שורשים בעין חרוד". יום בשבוע ניתן לה כדי שתוכל להקדישו לציור ולעבודה בקרמיקה. בימים אלה הרבתה לצייר.
תמר רצתה מאוד להגיע למנוחה ולנחת, לראות בטוב בנותיה ולחבוק נכדים.
ובחטף נקטפה מאתנו והיא עדין צעירה. בת 52 במותה.
יהא זכרה ברוך בתוכנו.