אלקנה ברגר

סבו, רב ברל ברגר היה שוחט ובודק וגם רב וכך גם אבי אימו, רב דוד - שתי משפחות ענפות. 

אביו, יוסף, היה מלמד וסופר סת"ם ונקרא גם "יוסף סופר". היה בעל קול ערב והיה עובר לפני התיבה בבית הכנסת, כל התפילות והניגונים היו שגורים בפיו. אלקנה הקטן היה עוזר לו ליד עמוד התפילה ומשמש כמעין מקהלת רקע. ממנו שאב אלקנה את ניגוני התפילות שהיה בבגרותו מזמר בבית הכנסת בעין חרוד. פרנסת המשפחה הייתה דחוקה. הם חיו בעוני והתייחסו לכך בהומור אירוני.

אלקנה לא למד לימודים מסודרים אך הרבה לקרוא ולהרחיב את השכלתו. בעיקר היה פעיל בתנועת הנוער הציונית, "מכבי", שיותר משהייתה ארגון ספורט, הייתה תנועת נוער ציונית שחינכה לתרבות עברית, לעלייה ולהתיישבות. 

אלקנה ואחיו יעקב יצאו להכשרה ועלו ארצה ב-1936 באונייה "המלך קארול". לחיפה הגיעו בערב פסח ואת הסדר עשו בבית עולים בבת גלים. למחרת בא בן דודו ולקח אותו לתל אביב. תחילה עבד בקטיף תפוזים בפרדסי מגדיאל, שם פגש קבוצה של השומר הצעיר מרומניה, ביניהם 2 בחורים מליפקין שקלטו אותו. אחרי שבועיים חזר אלקנה לתל אביב, שם עבד בבניין עם פועלים ערבים, אתם הייתה תחרות על העבודה. היו אלה ימי המאורעות. אלקנה גויס להכנת העלייה לקרקע של קיבוץ עין השופט, שכללה חפירת ביצורים והקמת צריפי מגורים. שם שהה כשנה וחצי.

ב-1939 הגיעה חנה קדינסקי לעין חרוד. אלקנה וחנה נישאו ונולדו להם נאוה ב-1943 ויוסי ב-1947.

ב-1941 נכנסו חיילים רומנים וגרמנים לעיירה ליפקין. רוב הקהילה הובלה לטרנסניסטריה. הוריו ואחותו הצעירה נרצחו. אחרי המלחמה עלו חלק מניצולי המשפחה לארץ וחלקם נשארו ברומניה. עם העולים ארצה שמר אלקנה קשר חם ורצוף במשך כל חייו.

הלך לעולמו בגיל 84. יהא זכרו ברוך.