חנה רוזנבוים

חנה סיימה בית ספר עממי, למדה תפירה והתפרנסה ממקצועה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

ב-1939 ברחה מפולניה לרוסיה והוגלתה לסיביר. עבדה בחקלאות, ייעור, מטבח ועוד, כשהיא נודדת בסיביר יחידה ממשפחתה.

בתום המלחמה, בשיבתה לפולניה, פגשה באחותה הבוגרת עם בעלה, ויחד שבו לוורשה ההרוסה, שרידים יחידים ממשפחה גדולה שנספתה בשואה.

ב-1947 עברה חנה למחנות העקורים באיטליה, שם פגשה את מאיר רוזנבוים ונישאה לו. מקץ שנה נולד בנם יחידם, שלמה. אחותה נשארה בוורשה ועלתה ארצה ב-1957. 

ב-1949 עלו חנה, מאיר ושלמה לישראל. תחילה גרו בחיפה, ניסו להיקלט בקיבוץ אפק, אך לאחר מספר שנים, כשלא נמצאה למאיר עבודה כנגר, עברה המשפחה לעין חרוד ב-1960.

בעין חרוד עברה חנה ייסורי קליטה ולא הסתגלה לשפה, למקום העבודה ולמערכות החיים. היא לא הצליחה לדכא בתוכה את איימי המלחמה והקשיים שחוותה. בריאותה נפגעה והיא הלכה רדופה ומסויטת על קו הגבול הדק בין עבר להווה. 

בת 77 במותה. יהא זכרה ברוך.