חזי (יחזקאל) רוזן (רוזנבלט)

חזי היה בן מחזור י' שנודע כ"כיתת שושנה המורה", כיתה תוססת ורבת השפעה בבית הספר. כיתה שגדלה ובגרה בימים קשים של טרום המדינה, אבל לא היו ימים אופטימיים מהם.

חזי, יפה הבלורית - הג'ינג'י של הכיתה - כבר בנעוריו השתלב בין אנשי הפלחה, ובענף זה התמיד כ-50 שנה.

עם סיום בית הספר פרצה מלחמת העצמאות. חזי גויס ועבר קורס מקלעים ומרגמות וקורס סמלים קרביים. במהלך הקרבות נקרא חזי עם פלוגתו לתפוס את הר הברקן בגלבוע, שם קיבל את הידיעה על נפילתו של אחיו, יאיר, בקרב על הדרך לירושלים. מכה זו ערערה את בריאותם של הוריו ופגעה בחיי המשפחה. פנינה, מטפלת תינוקות מנוסה ומוערכת, יצאה להדרכה במחנות העולים החדשים. יצחק הסתגר והתמסר לטיפוח הנוי בבית העלמין.

אחרי המלחמה חזי היה נהג המשאית של המשק ובה גם הוביל טיולים. 

ב-1952 יצא לקורס מרכזי ענפים במדרשת רופין, עבד זמן מה בפרדס וחזר לפלחה, הענף שאותו חי כבר מגיל 17. 

חזי נשא לאישה את שוש וביחד הקימו משפחה קטנה עם בנם יאיר, שנקרא על שם האח שנפל. ב-1976 עִברתוּ שוש וחזי את שם משפחתם מרוזנבלט לרוזן.

כאשר פרש חזי מהפלחה, הצטרף לעובדי "דיקם".

אין דונם באדמת עין חרוד שאתה, חזי, לא עיבדת אותו.

נוח אפוא בשלום באדמה זו.