משה רבי

משה נולד ב-15.3.1924, לרוזה וליהודה רבי בעיר פטרס בצפון יוון.

משפחתו שייכת לשושלת רבנים, אך בבית אבא הייתה אווירה ציונית. משה למד בבית ספר יווני אך פעמיים בשבוע למד עברית ואת תולדות ארץ ישראל.

ב-28.10.1940, בהיותו בכיתה י', תקפו האיטלקים את יוון. כששב הביתה מבית הספר מצא בית ריק, הוריו לא נמצאו בו.

משה התגייס לצבא יוון במסגרת ארגון הנוער "אפון" ואחר-כך "באלס" – ארגון צבאי לשחרור העם. הוא נשלח לפוצץ מסילת רכבת. הפעולה נכשלה ומאוחר יותר נודע כי ברכבת הוסעו יהודי פטרס שנשלחו למחנות ההשמדה, בהם בני משפחתו. אמו ואביו חוסלו בתאי הגז בבירקנאו.

אחרי המלחמה יוון שקעה במלחמת אחים, הפרטיזנים נאלצו לברוח. בדרך זו נפגש משה עם לוחמי הבריגדה. ב-8 ביוני 1946 הפליגה קבוצתו באניית המעפילים "חביבה רייך" לעתלית ומשם לעין-חרוד.

בעין חרוד השתלב משה בעבודה ובמשימות הביטחון, השתתף בקרבות הגלבוע והצטרף לגדוד 13 של גולני.

כספורטאי עבד כמציל בבריכה. התמחה בעבודות במתכת ועבד בייצור מיטות ברזל ומוצרים שונים במשך שנים רבות.

התחתן עם רחל ונולדו להם 3 בנים: אהרון, אריה ויוסי. אריה נפל בה' בתשרי תשכ"ט 1968, בעת שירותו הצבאי כמדריך חבלה בשבטה.

המשפחה התפרקה, משה נשא לאישה את חיה אבוטבול אם לענת. נולדו להם שתי בנות: שני ואריאלה.

משה נפטר ממחלה בכ"א בחשוון, תשס"ב.

השאיר אחריו את אשתו חיהל'ה, שני בנים: אהרון ויוסי, 3 בנות: ענת, שני ואריאלה, ו-12 נכדים ונכדות.

בן 78 במותו. יהא זכרו ברוך.