חווה (חווקה) ולצ'ר

האב, דוד, עלה ארצה לחפש מקום להתיישב בו ומצא חלקה בקסטינה - באר טוביה. הוא חזר לפולניה, מכר את רכושו ועלה עם המשפחה ב-1925, קנה את החלקה והקים בבאר טוביה משק חקלאי. המשפחה ראתה בכך את הגשמת חלומם להיות חקלאים בארץ.

ב-1929 נסעה חווק'ה לביקור בת דודתה, רבקה שמחוני-זביקלסקי בעין חרוד, ונכבשה לאהבת המקום. מאז נשארה בעין חרוד והפכה לחברת הקיבוץ.

במאורעות 1929 נסעה חווק'ה לבקר את הוריה ונקלעה בבאר טוביה להתקפת פורעים ערבים שבזזו ושרפו את היישוב הקטן, בעוד השוטרים הבריטים לא נוקפים אצבע. באר טוביה נהרסה וננטשה. חווק'ה חזרה לעין חרוד והמשפחה עברה לירושלים.

בעין חרוד עבדה חווק'ה בכרם, בפרדס ואח"כ - שנים רבות במכוורת. בהמשך עברה לעבוד בספרייה ובספריית בית הספר.

לאורך כל השנים היה קשר הדוק בין חווק'ה למשפחת שמחוני. לאחר מותם של דוד ורבקה נשמר הקשר עם המשפחה הצעירה.

חבריה הטובים ביותר של חווק'ה היו הספרים. הרבתה לקרוא ותמיד ידעה להמליץ על ספר טוב.

השקיעה מאמץ מיוחד בתרגום מפולנית לעברית של כתבי קורצ'אק ורשימות על קורצ'אק.

חווק'ה חייתה בגפה ובנתה לעצמה סגנון חיים כמעט סגפני של הסתפקות במועט. עם זאת הקפידה תמיד על הופעה מסודרת ומטופחת. בעקשנות שמרה על עצמאותה עד שלא יכלה יותר.

הטיפול המסור בבית חרוב חיזק אותה. היא חזרה לעבודת ההדפסה. הדפיסה פרוטוקולים של אספות עין חרוד על מכונת הכתיבה הישנה, עד שהמכונה עמדה מלכת.

בחודשים האחרונים שקעה בהדרגה. הלכה לעולמה בשיבה טובה בגיל 97.

יהי זכרה ברוך.