חיה (חיהל'ה) אדלשטיין

חיהל'ה נולדה בב' בחשוון ת"ש, 15.10.1939 בגבעתיים, להוריה מרים ובנימין זלצמן, חלוצים שעבדו בכל עבודה.

ב-1941 התגייס האב לבריגדה והמשיך בחיפוש ניצולים באירופה. בשובו הביתה לאחר 7 שנים, לא הכירוהו בנותיו – חיהל'ה הייתה בכיתה ב'. בשנה זו פרצה מלחמת השחרור שהותירה בה רשמים וחרדות.

חיהל'ה למדה בבית החינוך בשכונת בורוכוב ואהבה את המורים, כמו גם את האווירה, העבודה והלימודים.

בכיתה י"א המשיכה חיהל'ה את לימודיה בסמינר למורים בגבעת-השלושה, התגייסה לצה"ל ושירתה בנח"ל. במסגרת זו יצאה ללמד ילדי עולים בחבל לכיש.

בסוף שנת 1962 הגיעה חיהל'ה לעין-חרוד "איחוד" כמורה שכירה בבית הספר המשותף. באותה שנה הכירה את עילו ועברה ללמד בבית הספר המקומי שלנו. מקץ שנה נישאו חיהל'ה ועילו. נולדו להם גלית, חן, אסי, וניבי.

עילו הימאי, שימש כרב חובל והרבה להפליג ברחבי הימים בשנים האלה. חיהל'ה, שנשארה על החוף, גידלה במסירות רבה את הילדים וטיפלה בהוריה הזקנים ובאמו של עילו שחייתה בעין חרוד איחוד.

את רוב שנותיה במשק עשתה חיהל'ה כמורה מחנכת בכיתות יסוד. מדי פעם עשתה גיחות למשימות: עריכת היומן, סדרנית עבודה, תורנות בחדר-האוכל ובמחסן הבגדים.

בשנות ה-90 כשנסגר בית-הספר המקומי שלנו, עברה חיהל'ה לעבוד בחדר-העיון בביה"ס המשותף. שם, הודות לניסיונה הרב כמורה, תמכה ועזרה לילדים בהכנת עבודות ובמציאת חומרי לימוד למורות.

הייתה פעילה בוועדות. מדי כמה שנים הצטרפה עם ילדיה להפלגות עם עילו, רב החובל.

בכל פעילותה ומעשיה הצטיינה חיהל'ה בשקט צנוע, בחוש מידה נכון, בטוב טעם, בראיית הזולת ובחום שהעניקה.

כאשר עילו יצא לגמלאות וחזר לחיות לצידה בעין חרוד, החלו להגיע גם הנכדות הראשונות. נראה היה שהחיים נעשו יותר טובים ושלווים. דווקא אז התפרצה המחלה הממארת. חיהל'ה קיבלה את סבלה בהשלמה, כשעילו נמצא לידה ומטפל בה במסירות אין קץ.

חיהל'ה נפטרה בכ"א בשבט, תשס"ב, 3.2.2002, בת 63 במותה.

השאירה אחריה את אישהּ עילו, 2 בנות: גלית וניבי, 2 בנים: חן ואסי, ונכדות.

יהא זכרה של חיהל'ה ברוך בינינו.