דניאל לוז

 דניאל נולד ב-26.5.1932 ליצחק ושיינדל לוז, בן אמצעי אחרי זיר הבכור וראובל'ה הצעיר ממנו.

כל חייו, היה דניאל פעיל, מוביל, מנהל בעין-חרוד. איש עבודה מסור, שקט, שקול וצנוע שנשא

באחריות ציבורית. אחרי הצבא חזר לענף הילדות שלו הפלחין, תוך שהוא מקדם שיטת מיכון

לאסיףהחציר והקש.

איש צעיר, בעל עקרונות שנשא בעול בנין עין חרוד ומוסדותיה הציבוריים אחרי הפילוג –

בבניית חדר האוכל עם גג נפתח שתכנן לאוורורו, שיפוץ המטבח, בניין בית הספר המקומי

ודיור לחברים. את ניסיונו, ואהבתו לספורט השקיע בתכנון ובהקמת מגרשי הספורט של עין

חרוד: מגרש האתלטיקה ומגרש הכדורסל. הקמת גלגל הענק בגן השעשועים של פעם.

בשנת 1963נישאו דניאל ומיכל ונולדה בכורתם תמר. לבקשת ועדת הגיוס של התנועה יצאה

המשפחה ב-1964 לעזרת קיבוץ אילות למשך ארבע שנים, במהלכן נולדה סיגל.

ב-1969החל דניאל את לימודיו בטכניון. בסיומם נבחר לריכוז פלדות. במהלך תפקידו זה נולדו

עפרי, יואב ובן הזקונים הראל.

בתקופת עבודתו בפלדות קידם דניאל את פרויקט המכליות לצה"ל, שבוצע בעיקרו בעבודת

חברים, קידם ייצור מכבסות ורדיאטורים ביתיים, וסימן מגמה ליצירת מקום עבודה יצרני

לחברים וחברות במשק, מהלך שהוביל לחיסול העבודה השכירה והסתיים כמעט בלי

נזק לעין חרוד ב-1980. ניהל ויזם פרויקטים במפעל, ביניהם פרויקט הקסטות וקידומו.

בסוף 1992, אחרי עשרים שנות עבודה בפלדות, הוחלט לאשר את גיוסו לאיגוד התעשייה

הקיבוצית, שם הקים וניהל את האגף הטכנולוגי. כדרכו של דניאל "הרץ למרחקים ארוכים",

מילא את התפקיד 15שנים. במקביל לכך המשיך ללוות את פלדות כחבר ויו"ר הדירקטוריון

של המפעל, להיות חבר בוועדת התכנון ובצוות להסדרת בנייה פרטית, בוועדת תיירות ועוד.

ב-2008, כשחזר מאיגוד התעשייה הקיבוצית, נרתם דניאל למשימה חדשה – ריכוז ההנהלה

הציבורית של המקרקעין, השיכון והבינוי. הוא נכנס במרץ לפרויקט תכנון שכונת הבנים,

כשהוא ער למכלול הבעיות המתלוות לבנייתה, לתהליכי השיוך העתידיים, הכנת תכנית

מתאר חדשה ופרצלציה. ב-2010 התניע את ראשית פרויקט האנרגיה הסולארית במשק.

במרץ 2015, באירוע חגיגי, ציינו את פרידתו של דניאל מניהול ענף הנדל"ן בעין חרוד, בתום

כהונה בת שבע שנים. דניאל אמר: "רציתי להיות פלח, אך לאחר הפילוג לקחו אותי מאחרי

המחרשה כדי להיות אחראי על בניין חדר האוכל..." וכמובן המשיך כדרכו לעזור, להנחות

ולתמוך בממשיכיו.

גם בצה"ל תרם דניאל "החייל האזרחי" מכישוריו. בסדיר שירת בגדוד 13 של חטיבת גולני,

והיה קצין המודיעין בחטיבה. את שנות שירות המילואים שלו, שסיים בדרגת סגן אלוף, עשה

במפקדת חטיבה 9 כקצין המודיעין. השתתף במלחמות ישראל, החל במבצע סיני,כ שהיה

ממפלסי הדרך לשארם א'-שייח, ועד למלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן.

אחרי אירוע לב, הקפיד דניאל לשמור על בריאותו ולצעוד בקצב מהיר סביב חצר המשק.

לעיתים, גם אם נשמרים מאד, בחירות הגורל אחרות. לפני כשנתיים עבר אירוע קשה, ממנו לא

חזר לעצמו וגם לא שב לביתו.

אור לבוקר יום ראשון, אחרי ששרה עם המוות, נכנע ליבו הטוב, ודניאל הצנוע, הישר, איש

העקרונות, הוכרע.

מיכל רעייתו, חמשת ילדיו, תשעת נכדיו ובני המשפחה סעדו אותו בתוקפה הקשה וליוו אותו

בבית חרוב גם במאבקו האחרון, באהבה ובחמלה, עד לרגעיו האחרונים.