נחום סלנט

ב-1938 עברה המשפחה לעין חרוד. נחום, באופיו המרדני, התנגד נמרצות למעבר והיה בורח חזרה לתל יוסף. למד במחזור י' של בית הספר, מחזור שהצטיין ברוב מוחלט של בנים ומיעוט בנות. היה בו הווי מיוחד וחברות אמיצה. 

בהיותם בכיתה י' בחרו ארבעה בנים - אמיר פרג, הדר קמחי, יובל גל ונחום - להצטרף לסקציה הימית של הפועל חיפה. למדו את יסודות הימאוּת והשיטו סירות. בעין חרוד טיפחו סירה שאותה השיטו בבריכת העפר. לפעמים נענו לילדים שביקשו "סיבוב".

עם פרוץ מלחמת העצמאות התגייס נחום לגדוד 13 של גולני, לחם בקרבות משמר העמק ובקרב על כוכבא. אחרי כן עבר לשרת בחיל הים והשתתף בקרבות נגד הצי המצרי באזור עזה תחת פיקודו של דוד מימון. נחום היה "טיפוס" ועקשן גדול, היה החייל הראשון שהוכנס לתא עונשין בחדר שרשרת העוגן של האונייה. 

בשובו מהצבא הצטרף לצוות המסגרייה, לימים "פלדות". כישרונותיו הטכניים, יכולתו להבין מערכות, התמחותו במתכת וחריצותו, הפכו אותו לאחד העובדים החיוניים בכל שלב ופרק בהתפתחות המפעל.

בפילוג הצטרף נחום ל"מפעלי מתכת עין חרוד", כשהמפעל היה חצוי בגדר וכל פלג נלחם על קבלת עבודה מגורמים שונים. נחום חי את הפילוג והיה נכון ל"מאבק על הבית" - "אנחנו לא נזוז מכאן, זה הבית שלנו", אמר, קיצוני, חד וחלק, כדרכו.

נחום היה קריין אובססיבי - היה קורא עד השעות הקטנות, נרדם, מתעורר מאוחר מדי בבוקר, רץ לעבודה, עובד כל היום עד שעות הערב ושב לקרוא בספרים, מדלג על ארוחות ובילויים. בשלב מסוים היה חשש שהאיש פשוט ייעלם ואז שרה עץ חיים, מנהלת החשבונות במפעל,  התחילה להביא לו מדי יום כלי תרמי עם סנדוויץ' עשיר בכל אבות המזון, כדי שיאכל משהו.

ב-1961 יצא נחום להשתלמות במסגרוּת במפעל לעבודות נירוסטה באנגליה.

ב-1968 למד בקורס טכנאים ברופין. ב-1970 נשלח להרכיב 2 מפעלים לייצור אבקת חלב ברומניה.

אחרי מלחמת יום הכיפורים התקבלה בפלדות הזמנה גדולה ממשרד הביטחון לייצור מכלי מים. נחום נבחר כמנהל הפרויקט והרכיב את מחלקת החברים לביצועו. שנים שימש כמנהל הייצור של המפעל אך מדי פעם יצא לעזרת ענפים אחרים ולישובים צעירים. עובדי הפלחין נהגו לפנות אליו לחישוב חישובי עומס, תכנון, שיפוץ ותיקון כלים חקלאיים.

לבקשת המזכירות יצא נחום לעזרת קיבוץ גִּלגַל, שם עסק בבניית הלול ובהתקנת מערכות המים והקיטור. גם את מערכת הקיטור של חדר האוכל שלנו הקים נחום. ותמיד חזר לפלדות, מכשיר דורות של פועלים וחברים לעבודות המקצועיות. 

עד יומו האחרון התמיד לרדת למפעל הווידיאומטים ולעסוק בתיקונים.

היה חובב טלוויזיה וקרא לציבור להשתתף ברכישת אנטנות שיקלטו ערוצים נוספים. הֶחתים חברים כדי שהמשק ירכוש צלחת לקליטת ערוצי ספורט. אחת ל-4 שנים היה נוטל חופשה כדי לצפות ברגעי השיא של האולימפיאדה. ב-1996 פעל להתחברות לכבלים. רכש לעצמו אנטנה של "יס" כדי לצפות בתוכניות נבחרות לטעמו.

כשמחלתו פגעה במערכת ייצור הדם נעשה נחום מומחה למחלה ולטיפולים שונים. בחודשים האחרונים נקשר פתיל חייו באספקת הדם השבועית ותקוותיו נתלו בתרופה חדשה שהגיעה לרמב"ם והיה אמור לקבלהּ... ולא זכה.

כל חייו היו מתכת וטכנולוגיה, שילוב של איכות ביצוע, עצות זהב וחברות טובה.

נוח על משכבך בשלום.