חיים שטורמן (בן מנחם)

האב, מנחם, רופא וטרינר ראשי של "האגודה החקלאית". האם, רבקה, מחלוצות יצירת המחול הישראלי. שניהם חיו כתושבים בעין חרוד וגידלו את ילדיהם, דליה וחיים, כבני משק לכל דבר.

חיים עבד בנערותו בדיר ואחרי הפילוג - ברפת, תוך שהוא מעורב, פעיל ונושם את חיי החברה ורוח הציונות שנשבה בארץ ובעמק, חי את ה"עין חרודיות" כחלק מרכזי בזהותו.

עם סיום בית הספר יצא חיים לשנת שירות בתנועת הנוער העובד והלומד בבני ברק.

את שירותו הצבאי עשה כמפענח תצ"א בחיל האוויר, בקריה בתל אביב.

ב-1961 נישא חיים לחיהל'ה אוּרי בת בית השיטה ונולדו ילדיהם הדס וחמי (מנחם).

חיים, שבחר בלימודי רפואה וטרינרית, יצא ללימודים בארץ ובחו"ל. 4 שנים מתוכן עשה עם משפחתו בברן שבשוויץ.

עם סיום לימודיו התקבל כרופא וטרינר ב"אגודה החקלאית". לאחר שנתיים של עבודה קלינית, נבחר כרופא-וטרינר למנהל המקצועי של "און" - אגודה להזרעה מלאכותית. חיים חינך דורות של חקלאים ומזריעים וברבות הימים התמנה ב-1999 למנהל המקצועי של האגודה הארצית "שיאון".

ב-30 שנות עבודתו קידם הלכה למעשה מחקרים ביו-טכנולוגיים חדשניים ופורצי גבולות והוביל את האגודה ביחד עם צוות עובדיו להישגים בינלאומיים.

ב-1978 נישא חיים בשנית לעפרי טבנקין בת עין חרוד, אם לחמוטל מנישואיה הראשונים. נולדו להם הבנים אסף, חן ואור. חיים חבַר בטבעיות להווי הטיולים, הבילויים והאחדות המשפחתית של הטבנקינים.

בשנת 2000 - 50 שנה לאחר כנס השטורמנים הראשון, שהופק ע"י אביו, מנחם - המשיך חיים את המסורת, יזם, הפיק והיה הרוח החיה בכנס השטורמנים הגדול, שהתקיים בעין חרוד. חיים המשיך וליווה באכפתיות רבה את עמותת בית שטורמן עד ליום מותו.

כאוהב מושבע של עין חרוד על נופיה, חגיה ואנשיה, תרם חיים רבות מכישוריו ושאר רוחו לחיי החולין והתרבות של המשק.

חיים אהב לשתף את אוהביו ואהוביו בהנאתו מחוויות החיים. לימד את ילדיו רכיבה על סוסים ונהיגה בשדות העמק, הרבה לטייל בארץ לאורכה, לרוחבה ולעומקה, ברגל וברכב, בג'יפ ובטרקטורון. ניסה כוחו בנגינה בקלרינט, היה מכור לערבי השירה בחיק מעגלי החברים, ידידיו. כמו כן, היה פעיל בערבי ריקודי העם ההמוניים שאורגנו עם אמו, רבקה, שהמשיכה לרקוד גם בשנות ה-90 לחייה.

בחול המועד של פסח, 2005, יצא חיים עם עפרי וכל ילדיהם עם בני הזוג, נכדות וחברים לטיול נופים ואתרים באזור אנטליה שבטורקיה, טיול שהפך לאקורד סיום - חוויה של הנאה צרופה בחיק משפחתו, כשהוא בריא ומאושר.

חלפו 6 שבועות מאז. חיים נפרד מאתנו כשהוא מלא תכניות ומאוויים.

זהו בתמצית סיפור חייו. יהא זכרו ברוך.