חווקה סתווי

חווקה נולדה באפריל שנת 1914 להוריה לאה צוקרמן ומשה פרדמן, בעיירה קונסטנטינוב, באזור בריסק שבפולין. המשפחה התברכה בשישה ילדים, וחווקה היתה הבת השנייה. כל משפחתה נספתה בשואה, חוץ ממנה ומאחותה הינדה. ההורים הוציאו את פרנסתם בכבוד ממכולת קטנה. הבית היה מסורתי. חגגו בו את החגים והשבתות בקידוש ובזמירות.

אחותה הבכורה, רבקה, הביאה אותה לסניף של תנועת "החלוץ" בעיירה, ששליחים מן הארץ ביקרו בו והפיחו בנוער היהודי רוח ציונית-חלוצית. חווקה נשבתה ברוח התנועה ויצאה עם חבריה להכשרה בעיירה בילגורי שבגליציה. בשלב מסוים הועבר חלק מקיבוץ ההכשרה לפלוגת לוצק הקשורה לקיבוץ קלוסובה.

בשנת 1935 זכתה לקבל סרטיפיקט ועלתה לארץ באנייה קונסטנצה. בין מקבלי פני העולים היה לובה לויטה שבראותו אותה הכריז: "את הולכת לעין חרוד".

מקומות העבודה הראשונים שחווקה עבדה בהם היו כמובן בחקלאות: בתירס, בכבישת קש, בכרם, בניכוש ינבוט וקטיף אשכוליות. חווקה קיבלה את העבודה הפיזית הקשה כמובנת מאליה, כחלק מהוויית הקיבוץ, כחלק מהחזון החלוצי.

הקשר בין ישעיהו סתווינסקי לחווקה נרקם בשיעורי העברית שנתן לה. הם באו בברית הנישואין בשנת 1939 ונולדו להם שלושה ילדים: אפרים, הבכור, אמנון ורבקהל'ה.

בשנת 1954 יצאה חווקה לקורס מטפלות בילדים ותינוקות שארגן ד"ר נסאו בבית חולים העמק. מספר שנים עבדה בטיפול בתינוקות ולאחר מכן עברה לטפל בילדי כיתות היסוד.

בשנות ה-60 עברה לעבוד ב"פינת הילדים" במטבח, ולאחר מכן החלה לעבוד במתפרה, שם עיצבה וייצרה את ה"תיק ליולדת" שהפך להיות מותג עין חרודי מפורסם.

בגיל 89, כשהתדרדר מצבה הבריאותי עברה ל"בית חרוב" ושם שהתה עד יומה האחרון.

נפטרה בשיבה טובה בגיל 92. הניחה אחריה 3 ילדים, 11 נכדים ועשרה נינים.

יהי זכרה ברוך