קלרנס מילר

כשהיה בן 16 פרץ המשבר הכלכלי בארה"ב והוא יצא לעבוד כדי לעזור בקיום המשפחה, בעבודות מזדמנות ובחליבה ברפת. לא הרוויח הרבה אך הביא הביתה תוצרת חלב: גבינות ושמנת. במשפחה גדולה של 2 אחים ו-8 אחיות זו הייתה ממש הצלה.

בהמשך עבד במוסך ובניקיונות בבית חרושת לתוצרת מתכות והרוויח לא רע.

ב-1940, בגיל 18, התנדב לצבא ושירת 3 שנים בג'ונגלים בפנמה, שם חלה בקדחת.

ב-1943 חזר לארה"ב עם פרופיל בריאות נמוך, נשלח כסמל ראשון לאלסקה לעבודה במטבח. לאחר 7 חודשים שוחרר מהצבא, חזר לארה"ב והתחתן. אחרי שנולד בנו נפרד מאשתו ועבד כטבח באנייה.

ב-1948 אביו נפטר ואמו עברה עם הילדים לדטרויט. אחרי שנתיים בים הצטרף אליהם קלרנס, התחתן ונולדו לו 2 בנות. במשך שנים אחדות היה סוכן לחלפי מכוניות והצליח בעבודתו. 

אשתו השנייה של קלרנס התמכרה לאלכוהול והוא נפרד גם ממנה. הילדים גדלו אצל אמו והוא נדד במשך 4 שנים ברחבי ארה"ב, עבד על ספינה ובעבודות שונות ומדי פעם ביקר את משפחתו.

ב-1964 התקבל כשף במטבח בספינה של צים, שיצאה מבוסטון לישראל. בזמן סערה בים, נפל סיר רותח על רגלו. הוא נכווה ואושפז בישראל. הספינה הפליגה בלעדיו וקלרנס חיפש את דרכו הלאה.

לעין חרוד הגיע כמתנדב בלילה גשום של דצמבר 1964 ונכנס ישר לאולפן. תחילה עבד במטבח וחנך את מכונת הכלים שנקנתה לכבוד חג ה-50 של עין חרוד. אח"כ סודר לעבוד ברפת, בכרם, בזיתים, באגסים ובנגריה. לבסוף נחת במוסך, שם עבד למעלה מ-20 שנה.

בעין חרוד פגש את קרולין. הם נישאו והיו מאושרים ביחד. 

ב-2001, בגלל בעיות בריאות, יצא קלרנס לפנסיה והתחיל לקחת חוגים ב"דורות בגלבוע".

בשנה האחרונה החמיר מצבו. בחודשים האחרונים באה בתו אליס לשהות עמו ועודדה אותו. 

קלרנס נפטר שבע שנים, כשאשתו ובתו האהובות לצדו. יהא זכרו ברוך.