חיים ניישטיין

אביו היה זגג וצבע וחיים עזר לו בעבודתו בבית המלאכה. למד בבית ספר יסודי דתי והמשיך בלימודיו עם מורים פרטיים. בגיל 14 הצטרף לקן השומר הצעיר. המדריך שלו, שמואל, שהיה משמעותי עבורו, נפל במרד גטו ורשה.

חיים היה פעיל בהדרכה בתנועה ואחראי לריכוז הקן. בגיל 18 יצא להכשרה בקבוצה קטנה בכפר. הם גרו בבית של איכר ועבדו בעבודות שונות. החיים היו קשים, ענני יתושים, באין שירותים התרחצו בנחל. בערבים קיימו חיי חברה תוססים, ניהלו שיחות על התנועה ושרו בצוותא. ביקרו אותם שליחים מהארץ, ביניהם נחום בנארי מעין חרוד. בתחילת החורף התפזרה החבורה.

ההכשרה הייתה מבחן לקראת החיים בקיבוץ. הקושי לא נחשב, הדגש הושם על חיי החברה והתנועה, השיחות, הדיונים והוויכוחים על הדרך להגשמה. חבריו של חיים עלו והיוו את הגרעין לקיבוץ נגבה, שמרו על קשר וחיכו שחיים יצטרף אליהם.

ב-1938 הגיע האישור לעלייה. חיים זכה לעלות אך חבריו, שתורם התעכב בגלל מיעוט האישורים, לא הספיקו לעלות, המלחמה פרצה והם נספו בשואה, וכך גם כל בני משפחתו של חיים. 

עם הגיעו לארץ נפגש עם חבריו מההכשרה שחיו זמנית במחנה "גבעת גנים". את חפציו מסר ל"קומונה", מונה לתפקיד הספרן בספרייה וגר כ"פרימוס" עם משפחה.

לפרנסתם עבדו חברי הקבוצה בחקלאות. חיים עבד בפרדס ואח"כ כמנהל מחסן של הצבא הבריטי. בביקור אצל חבר פגש חיים את יונה. הם התחתנו בדצמבר 1940 בדירת אמהּ של יונה בחיפה.

ב-1943 הצטרפו לבתיה, אחותה של יונה בעין חרוד,  עם בנם, ארנון, בן השנה. המזכיר, לַיִש הציע לחיים לעבוד בפרדס. מאז התמיד חיים בענף כ-60 שנים.