רחל אוּריה (ניישטיין)

בילדותה חלתה רחל בדלקת פרקים קשה. אולי בשל כך, כשבגרה, החלה בלימוד מקצוע האחיות, אך עשתה הסבה בעקבות נטייתה האמנותית ולמדה אמנות בעין הוד ובסדנאות ההדפס באורנים ובחיפה.

רחל פיתחה את זהותה, מתמודדת בנפשה הרגישה על מרחב עשייה ויצירה, בחברה שלא הקלה על חיי ההולכים בתלם ייחודי משלהם. עם השנים והלימודים גבר ביטחונה העצמי בכישרונותיה - הציור וכתיבת שירים, בשניהם נארג עולמה הפנימי הגדוש, האסוציאטיבי - הצבעוני והמונוכרומטי בה בעת.

רחל פרסמה משיריה ב"שדמות" וב"מבפנים". ציוריה הוצגו במשכן לאמנות בתערוכות קבוצתיות, וכן הציגה בגלריה באורנים ובגן שמואל בתערוכה "דיוקן ישראלי".

רחל שקדה על הפקת ספר משיריה ומציוריה, אך לא הספיקה להוציאו לאור.

רחל בחרה להביא לעולם ילד - את עדן - אשר הביא לה אושר גדול והיה מקור של נחת ושקט בעולמה, דבר שנשקף גם ביצירותיה החדשות.

גדול הצער על החיים שלא הגיעו למיצויים ועל עדן שיצטרך לגדול בלי אם. אולי נוכל להתנחם בכך שרחל נפטרה בלי שחשה כאב וללא ידיעה שניתוח הלב שלו נזקקה יביא עליה את הקץ.

אנו מייחלים בכל לבנו שתמצא מנוחה נכונה באדמת עין חרוד.