אהרון בידר
אהרון נולד ב-2.10.1947 במחנה עקורים בגרמניה, לשרה ולדוד בידר, ששרדו את המלחמה.
כשהיה בן שנה, יצאה המשפחה לארץ באנייה "נגבה" והגיעו
למעברת "גבעת עליה". משם עברו למגדל-אשקלון, שם למד אהרון בבית ספר דתי.
ממגדל אשקלון עברה המשפחה לאפק, ואהרון למד בבתי ספר בחיפה ובקרית ביאליק.
בכתה ז' הגיע אהרון במסגרת עלית הנוער לעין חרוד כילד חוץ. הוא אומץ במשפחת גוזס, שאימצה לפניו גם את
אחותו הגדולה, שולמית. תחילה גר אהרון בפנימייה, ובכיתה י' הצטרף לשכבת הנעורים עם
כל בני כיתתו שכללה בני משק, ילדי חוץ ובני משקים, שלמדו בעין חרוד – כיתה גדולה
ומלוכדת שאהרון היה חלק אורגני וארוג בתוכה, אם כי צנוע, כדרכו.
אהרון התגייס לצנחנים. במלחמת ששת הימים כמעט שלא לחם, ובמלחמת יום
כיפור צלח עם יחידתו את תעלת סואץ.
כשהשתחרר מהצבא שב אהרון למשק. הוא הכיר את רוחמה, שהגיעה לעין חרוד
כמורה שכירה, והם קשרו את גורלם יחד בעין חרוד. פה נולדו ארבעת ילדיהם: דידי,
יפעת, שושן ורמון.
אהרון היה אדם שקט, אחראי מאד, שומר על פרטיותו ועם זאת מבצע כל תפקיד
שהוטל עליו במסירות, בסדר ובקפדנות אין קץ.
את התכונות הללו הביא עימו לעבודה בנגריה, שם החל לעבוד אחרי מלחמת
יום כיפור, והתמיד בה שנים רבות עד לסגירתה, כשהוא משמש כמנהל מחלקת הצבע. סגירת הנגרייה
הייתה כפצע בליבו וגרמה לו להסתגר.
אהרון אהב מוזיקה קלאסית ואופרות והאזין להן בדבקות לצד מוזיקה
מזרחית.
הוא נפטר בביתו כשלצידו רוחמה, ארבעת ילדיו ושלושת נכדיו. בן 69
במותו.