יצחק (חקי) עממי
נולדתי ב-1926, כ"ח בסיוון תרפ"ו. היה לי
הכבוד להיוולד בעין-חרוד על יד המעיין. החיים שם
היו הרפתקה אחת גדולה ומעניינת שאני זוכר עד היום בגעגועים גדולים. אני זוכר
שישבנו על שפת המעיין וזרקנו אבנים למים. המורה הראשונה שלי הייתה שושנה המורה
ואחריה לאה גורן. הלימודים היו די "אווריריים", אבל בסופו של דבר יצא
דור לא רע. מיד עם סיום בית-הספר ב-1945 ,התגייסתי לפלוגה
ז' של הפלמ"ח – פלוגת הסיור של הגדוד הרביעי, שהיה גדוד המטה של הפלמ"ח.
תפקידנו היה לאסוף ולהכין תיקי מודיעין על הארץ ולבנון. לירושלים הגעתי אחרי תקופת
השיירות והשתתפתי בקרבות הרדאר. השתחררתי אחרי חמש שנים, בשנת 1950 ,כסגן- אלוף. חזרנו הביתה בעקבות דרישת בן-גוריון לפירוק הפלמ"ח. יתכן
שלולא זה, היינו נשארים אנשי צבא. שנים רבות הייתי מג"ד גדוד רגלים 33 בחטיבה 3 במילואים בקו
לבנון-סוריה. במלחמת ששת הימים החזקנו את קו העמק הדרומי
ממגידו עד חבל תענך. ביום הכיפורים לחמתי בקו הצפון – לבנון-סוריה בגדוד צנחנים.
השתחררתי מאוחר יותר מצה"ל כסמח"ט. עבדתי
שנים רבות במוסך, ניהלתי אותו ולמדתי ניהול מוסך בז'נבה. הכוונה
הייתה שאמשיך בניהול המוסך, אך יוספל'ה שהיה מנהל פלדות, גייס אותי לניהול מערכת
קשרי השיווק וקשרי החוץ הענפים. התחלנו
לפתח את המיכלים להובלת חלב במגמה לפרוץ לשוק באירופה. המשכנו להתפתח ואז הגיע
משבר פלדות. זה היה קטע עצוב". בשנת
1974 גויס חקי להקמת מחלקת שיווק וקשרי החוץ של התנועה הקיבוצית. ב-1977 עזבו חקי ורזיה את עין-חרוד למקווה ישראל. חקי החל
לעבוד ב"כור" ובשנת 1982 חזרה המשפחה לעין חרוד וחקי חזר לפלדות – למחלקת הוידיאומטים. בהמשך ניהל חקי כחמש שנים את מחלקת הרכב בביטוח
החקלאי. כשסיים חיפש מקום לבטא את הניסיון והידע שרכש וההזדמנות נקרתה לו במיזם
שקד – מפעל להעסקת חברים מבוגרים. במסירות ובאחריות ליווה את צוות ההקמה עם צבי
ציון עד שהמפעל קרם עור וגידים, ואז עבר חקי לצוות "הדסים", כאיש השיווק
וקשרי החוץ. חקי סיפר כי הרומן שלו עם רזיה שהיתה היפה
בבנות העמק, החל אחרי הצבא. יחד
הקימו משפחה יפה – נמרוד, נורית ותמי ובני משפחותיהם. בשנותיו
האחרונות הייתה בריאותו של חקי רופפת. באיפוק ובאצילות המשיך את חייו, ומדי יום עד
לפני כשבוע, פקד את "מיזם שקד", כעובד מן השורה. המקום והעבודה היו
צינור החמצן שסייע לו לשמור את פתיל חייו דולק. ימתקו לך
חקי, רגבי אדמת עין-חרוד, בה עברו עליך תשעים ואחת שנות חייך.
