אורי עץ חיים
אורי נולד בעין חרוד להוריו אהרון (אוסקר) ולאה עץ חיים כבן שני, אחרי
מיכאל, וכאח גדול לאחיותיו עליזה, רוני ורותי.
מיכאל ואורי נהגו לישון אצל פוסטולסקי המלחין כי בחדר ההורים הייתה
צפיפות גדולה ולפוסטולסקי היו שני חדרים בזכות הפסנתר.
היה ילד חולני, עבר קשה את מחלות הילדות וכמעט שלא נכח בכיתה א'. בגיל
עשר נתגלה אצלו אולקוס. גדל כילד בודד, שתקן ולא התבלט בשום תחום במיוחד. היה סגור
ומהורהר, אהב לעבוד בעיקר בגינה.
בכיתות הגבוהות למדו שלושה ימים ועבדו שלושה ימים. בימי הלימוד היה אורי
מגיע רק לשיעוריו של מנחם אורן שאותו חיבב ושיעוריו עניינו אותו. בשלושת ימי
העבודה עבד אורי עם אבא אוסקר בגן הירק שסיפק ירקות לבית ושימש גם מקום עבודה
לילדי ביה"ס. הילדים התבגרו בענף ולמדו דרכי עבודה וחקלאות, כמו גם יחס של
כבוד לעבודה ולאוסקר. אורי היה קשור באופן מיוחד לאביו, אהבו בכל לבו והאמין בו.
במסגרת ביה"ס תפסו הטיולים מקום חשוב. בכיתה י"א החליט אורי
להפסיק את לימודיו.
סיום ביה"ס ב-1947 צוין בטיול בהדרכת משה כרמי. המגמה הייתה להגיע
לאום רשרש (אילת כיום). היה טיול מלא הרפתקאות וחוויות, במהלכו נקשרו קשרים עם בני
עמק הירדן.
לאחר ביה"ס היה נהוג לשלב את הבוגרים בסבב עבודה בין הענפים.
אורי שובץ לפלדות. אחרי כן עבד בדיר. בתקופת המאבק נקרא אורי לקרבות קצרים ולשמירה
באזור. במלחמת העצמאות שובץ למחלקת חי"ש שהתארגנה באזור והשתתף בקרב זרעין
הראשון ובקרבות משמר העמק. לחם בפיקודו של עוזי ציזלינג לאורך שנים, מאז שהיה עוזי
מ"כ בגדוד 13 ועד להיותו סא"ל בחטיבה 9. ב-1948 התארגן גדוד 13 בגולני
והיו בו בני עין חרוד רבים, שהשתתפו בכיבוש בית שאן, מזר ופקועה, רמת כוכבא ועוד
קרבות קשים ומכריעים. בקרבות מבצע חורב נפצע אורי מרסיס ברגל.
במבצע סיני ב-1956 גויס אורי כנהג זחל"מ והשתתף במסע של חטיבתה 9
לשארם א-שייך. במסע זה חיסל אורי מארב מצרי וקיבל צל"ש מהרמטכ"ל חיים
לסקוב.
בשובו מסיני עבד אורי כנהג בקואופרטיב, בעיבודים בפלחה, וב-1957 גויס
לפלוגה המקובצת באילת, שם שהה 5 שנים. כשחזר למשק ולפלחה עבר, בגלל כאבי גב, לעבוד
בחשמליה. ואז פגש בבריכה את מזל והם התחתנו.
מזל ואורי בנו לעצמם בית שהיה טוב עבורם. אורי התמסר לתחביבו, איסוף
בולים והתכתב עם כ-40 אספנים מהארץ ומהעולם בעזרתה של מזל ששלטה בצרפתית ובאנגלית.
הם טיילו יחד בחו"ל, ערכו קידוש מדי שבת ושיחקו משחקי שולחן עם ידידים.
השנה האחרונה לחייו הייתה הקשה ביותר עבורו. הוא איבד את מזל שנפטרה בפתאומיות,
גופו הלך ודעך והוא עבר לבית חרוב. בצוואתו הוריש לבית חרוב תרומה נכבדה לטובת
חברים אחרים.
יהא זכרו ברוך.
