נולדתי להורי מרים
וצבי גבעול בנובמבר 1931, בבית החולים עפולה. היינו קבוצה די גדולה של ילדים. חנה
בוירסקי תמיד הזכירה לי, שהייתה מטפלת שלי ואני זוכרת גם את רבקה זביקלסקי כמטפלת.
מבית הפעוטון עברתי לגן כחול. דוד אחי גם הוא היה בגן כחול.
היינו בגן כחול עם נטלקה הגננת המיתולוגית והמטפלות
היו אסתר בודקו ושרה גפני. היו אלה שנים נפלאות שנמשכו גם כשעלינו לכיתה א'. אז
קיבלה אותנו לאה גורן למשך שלוש שנים טובות. לאה
הטמיעה בנו את האהבה לטיולים ולשירים. היינו כיתה גדולה עם אווירה נהדרת. הייתי תלמידה טובה בכל המקצועות.מספרים בני כיתתה, ישראל סמילנסקי ודודלה דר: בכיתה
ד' עברנו לבית הספר המשותף ושם פגשנו את ילדי תל יוסף. שרהל'ה הצטיינה
בלימודים – ידעה את התשובות, הכינה שיעורי בית כמו שצריך ולא נשכח שהייתה גם אחותו
של דוד גבעול המדריך שלנו, מה שהוסיף לה נקודות.
שרהל'ה
ודוד היו בנים להורים שהקפידו על הכנת השיעורים שלהם, אנשים רציניים שהיו שייכים
לשכבה המשכילה של אנשי עין חרוד.
שרהל'ה
הייתה ספורטאית והתמודדה כמו כולנו בטיולים, שלא היו קלים. הלכה מצוין, הייתה בחורה חזקה!
העבודה
הייתה בשבילנו קודש! הלכנו לנוח בצהרים ואחר כך יצאנו לדלל תירס, לפזר צליו וזכור
לטוב קטיף עשרת הימים בפרדס בימי החגים. שרהל'ה הייתה אדם חרוץ באופן יוצא מהכלל,
תמיד רצתה להראות בעבודה, שהיא לא נופלת מהבנים.
הכיתה שלנו התגייסה בשנת 1950. אחרי הפילוג, כשהשתחררנו, נפרדו דרכינו.את אורי הכרתי כשהיה בפלמ"ח, בדיוק בכ"ט בנובמבר 1947, יום ההכרזה באו"ם. הוא היה חבר בחוקוק ואני הצטרפתי אליו. ב-21.11.1951 נולד צביקי, שנקרא על שם אבי, צבי. יעל נולדה ב23.3.1953.
ב-1957 נדרש חוקוק ממזכירות הקיבוץ המאוחד לשלוח שליח לתנועת דרור בארגנטינה. לנו היתה זו הזדמנות לפגוש את המשפחה של אורי שלא נפגשו שנים רבות. בריו דה ז'נירו גרנו סמוך למועדון התנועה. הקשר של אורי עם משפחתו - אמו, סבתא וסבא, דודות ודודים - חודש לאחר 40 שנה.
כשחזרנו מהשליחות השתנה המצב בחוקוק ולקראת הלידה של עופר רציתי לחזור לעין חרוד. עופר נולד ב-29.7. 1966. אחרי שנתיים נולד אייל ב-3.9.1968.
ביען חרוד עבדתי בהנהלת חשבונות ואח"כ באקונומיה. במשך כל השנים האלה לא יצאתי ללמוד. ב-1982 יצאתי לקורס החצי שנתי באפעל. זו היתה תקופה נהדרת גם לימודית וגם חברתית. למדתי גם 3 חודשים במדרשת רופין הנהלת חשבונות וסיימתי עם טעם של עוד. אחרי כמה שנים יצאתי ללימודים קצרים ב"אורנים" בקורס של מקורות ואתרים בישראל. יצאנו לטיולים נהדרים והמשכתי לצאת אתם לטיולים במשך 4 שנים. נדבקתי בחיידק של טיולים.
אורי נפטר לפתע -17.8.1984. 12 שנים קודם לכן הוא לב פתוח. אורי תמיד העסיק את הנכדים, משחק אתם ומלכד את המשפחה סביבו, היה עוזר לי בארוחות. היה קשה לי בלעדיו אך לא ויתרתי והמשכתי לקבץ סביבי את המשפחה שהתרחבה.
בשנים האחרונות עברה שרהל'ה לבית חרוב ושם נפטרה בשיבה טובה. יהא זכרה ברוך.
