יהודית בוגנר

יהודית-איטה נולדה ב-2.5.1942 ברעננה להוריה שמואל וטובה פלדמן, שעלו מרוסיה, אחת מארבעה, אח ושתי אחיות נוספות במשפחה.

בנערותה, התחנכה בחברת נוער בקיבוץ נחשונים ואת שירותה הצבאי בשנים 1959 -1961 עשתה במסגרת הנח"ל בקיבוץ דן.

יהודית ושמואל בוגנר נפגשו כשהוא יצא ל"חפש אישה", יחד באו לעין-חרוד וכאן נישאו ב-1966.

כחברות רבות במשק באותם ימים עבדה יהודית בענפי השירות – בגן-ילדים, במטבח, בחדר-האוכל ובגיל הרך. שנים רבות עבדה במחסן הבגדים, בזוג עם תמר רוסק ועם מתנדבות – מקפלת בקפידה את ערמות הסדינים והציפות ומה שכינו בענף - "הבגדים הגדולים".

בשאלון אישי שחולק לחברים ציינה יהודית את התעניינותה האישית במוזיקה ובעבודות יד. ואמנם, בביתה נמצאו בובות עם בגדים יפים שסרגה, רקמות מעשה ידיה, ואלבומים מסודרים בהם תועדו קורותיה.

יהודית ובוגנר, הקפידו על בית נאה ומסודר, אהבו להשתתף ולהתחפש בפורים ולטייל ברחבי עולם. אבל חוט של עצב ליווה את חייהם כשלא הצליחו לבנות משפחה ולהוליד ילדים. הדבר סגר אותם והשפיע על יהודית, שלא מצאה תעצומות נפש להתמודד עם הכאב הזה. היא הלכה ושקעה לתוך עצמה.

היו לה תקופות טובות יותר, והיו תקופות בהן היה צורך לאשפזה. כדי שתשהה בסביבה נעימה יותר, הועברה יהודית לבתים סיעודיים בשדה-נחום, בבית יוקרה ביבנאל ובדבורייה,  שם נתנו מענה נכון לצרכיה וסעדו אותה במסירות רבה. אולי תעיד על-כך העובדה שאחרי תקופה ארוכה בה הייתה מוגדרת כחולה מורכבת, הצליחה לחזור ולהיות חולה רגילה.

למרות הבדידות הגדולה והריחוק מעין-חרוד, כל השנים הללו ליווה בוגנר את יהודית ולצדו גם חברות וחברים, שהמשיכו לבקר אותה ולהתעדכן במצבה. הם נתנו לה, ולו קצת, מהמעטפת התומכת שעין-חרוד כבית יכלה להציע – לה ולבוגנר.

לפני יומיים עלה חומה של יהודית, ומצבה התדרדר במהירות.

מסכת חייה העצובים תמה, והיא נגאלה מייסורי נפש-וגוף.

נוחי בשלווה באדמת עין-חרוד.

יהודית נפטרה ב- 12.11.2019