עמיקם סלנט
י"ב ניסן תר"ץ - ה' תשרי תשפ"ב
10.4.1930 - 11.9.2021
עמיקם נולד ב-1930 להוריו יעקב ושרה סלנט בעת שהותם בליטא בשליחות התנועה הציונית, כבן שני, אחרי אחיו הבכור, נחום.
אביו הוסמך לרבנות ולהוראה ואמו הוסמכה כאחות. שניהם נתפסו לרעיון הציוני ועלו ארצה ב-1924. ב-1933 החליטו שיש לגדל את הבנים בארץ וחזרו מהשליחות לבאר טוביה, שם לימד יעקב. כעבור שנה עברו לתל יוסף ויעקב השתלב בהוראה בבית הספר המשותף לעין חרוד ותל יוסף. שרה עבדה כאחות במרפאה האזורית.
ב-1936 פרצו המאורעות, הערבים ניסו לפרוץ לקיבוץ ממזרח. את הילדים השכיבו על הרצפה כדי שלא ייפגעו. ב-1939 עברה המשפחה לעין חרוד. הפרידה של נחום ועמיקם מחבריהם הייתה קשה והם בכו כל הדרך מתל יוסף לעין חרוד. אבל עמיקם נקלט במהרה בחברת הילדים והתבלט כספורטאי וכשובב בין שובבי הכיתה: גיל, מלאכי ועילו.
כשהקימו את פינת הטבע בבית שטורמן גיל ועמיקם סיפקו לאבולעפיה המפחלץ בעלי חיים. הם אספו גם ביצים, קיני ציפורים ועופות. באותם ימים לא היו הגבלות והם אספו בגלבוע גוזלים של עקב, חוויאי, אוח ונשר לגן החיות של מרגולין בתל אביב.
ב-1946 השתתף במבצע "העלייה להתיישבות בביריה". מבוססים בבוץ סחבו חומרי בניין, ברזלים וחוטי תיל במשך 6-7 שעות עד שהגיעו למקום. משם המשיכו לטקס האזכרה לגיבורי תל חי. בשנים אלה התחילו באימוני גדנ"ע. עמיקם נשלח לקורס מ"כים בשייך אברק.
זכורים לטוב טיולים עם משה כרמי ומעורבות רבה במתרחש בארץ. בכית י"א, בנסיעה לצפון התהפכה המשאית בה נסעו, נערה אחת נהרגה, נערה אחרת נפצעה קשה ועמיקם נפגע באגן, עבר ניתוח ושיקום ממושך.
כשהיה בכיתה י"ב פרצה מלחמת העצמאות. צעירי עין חרוד גויסו וילדי ביה"ס הגדולים גויסו להחליפם בענפים. עמיקם עבד במטע הזיתים, עבודה מלאת עניין בטבע שאהב.
ב-1949השתתף בעזרה ללוחמים בגליל העליון. אחרי 3 חודשים חזר משק, לעבודה ב"חצירים" אספקת מזון לרפת. באוויר הדהד כבר הפילוג.
עמיקם התמיד שנים רבות בעבודה בשדה, זכה להפעיל את הקומבין הראשון במשק. בגיל 23 היה למרכז הפלחין.
ב-1951 גויס להדרכה במחנות העולים בחיפה, הוביל טיול ברחבי הארץ. היה סדרן עבודה, מרכז משק בתקופת הפילוג, יצא לעזרת קיבוץ יד חנה ואחר כך ללימודי חקלאות ברחובות.
1959התחתן עם מיכל ונכנס לתפקיד מרכז משק. הכניס חידושים בלול, בפלחין וברפת. בתום 3 שנים בתפקיד קיבל עמיקם על עצמו ללוות את קיבוצי הקיבוץ המאוחד בדרום ובהרי ירושלים. בשנות ה-70 שימש בתפקיד גזבר עין חרוד.
בינתיים גדלה המשפחה, נולדו יעלה, אורי ושירי. ב-1978 יצא עם המשפחה לשליחות חקלאית באיטליה. בחזרתו נכנס לתפקיד ריכוז קניות והמשיך לאורך שנים רבות.
בשנים האחרונות סבל מאסתמה קשה והיה זקוק להשגחה מקצועית, לכן עבר לגור בבית חרוב.
לקראת גיל 92 נפטר עמיקם בשיבה טובה כשמאחוריו שנות פעילות רבות ומשפחה בת 4 דורות.
יהא זכרו ברוך.
