אהרון גלילי
י' תשרי תרס"ט - כ"א טבת תשמ"ב
5.10.1908 - 16.1.1982
ארתור-אהרון נולד ב-1908 בכפר פאולסדורף שבשלזיה עלית, להוריו פרידה (לבית נוימרק) ואלפרד (אברהם) גליקסמן. האב היה בעל מסבאה ועסק קצת בחקלאות. נולדו להם 4 ילדים. שניים נפטרו בילדותם ונותרו בחיים ארתור-אהרון ואחותו מרגלית. האם ניהלה את הבית ועזרה לאב במסבאה. היא נפטרה ב-1928, בגיל 52 ממחלה ממארת.
אהרון למד בבית ספר יסודי כללי והמשיך בתיכון בעיר גלייביץ ואח"כ בעיר בויטן שבשלזיה עלית. בכך השיג נתינות גרמנית. לאחר הלימודים עבד אהרון בבית מסחר סיטונאי לחומרים כימיים ורפואיים.
ב-1933 הצטרף לתנועת "החלוץ" ובקיץ 1934 יצא להכשרה חקלאית לקראת העלייה לארץ.
בקיץ 1936 עלה לארץ עם חבריו לקבוצת ההכשרה והם נקלטו בעין חרוד. כאן עבד בכל מיני עבודות, ביניהן מספר שנים בעבודת חוץ במחלבת "תנובה" של העמק.
ב-1941 התגייס לצבא הבריטי - היה מהמתגייסים הראשונים - ושירת 4 שנים ביחידת הנדסה. מיד לאחר שחרורו חזר לעין חרוד. בעין חרוד הכיר אהרון את אֶרנה. בחופשתו הראשונה מהצבא התהדק הקשר ביניהם ובשובו מהצבא הם נישאו. נולדו להם 2 בנות: יעל ושלומית.
היה אבא מסור ודואג, עזר לבנותיו בידע הרב שהיה לו. שמח עם נישואיה של יעל ובהיוולד לו הנכדים נצר ועינב. הצטער על לכתם לקיבוץ רעים שבנגב המערבי, אך קיבל זאת בהבנה כעובדה.
ב-1950 עזר לאחותו מרגלית לעלות לארץ מארגנטינה, שבה חייתה עם בעלה ובנה במצוקה. הם התקבלו לחברות בעין חרוד איחוד. קשרי המשפחה שחודשו היו הדוקים וחמים.
בעין חרוד עבד במסירות ובדייקנות, באחריות ובהגינות בכל עבודה שאליה הופנה: בתברואה, כמחסנאי במפעל פלדות, כאחראי על מחסן הנשק ועוד. בכל עבודה השקיע לימוד יסודי. היה בעל ידע רב בתחומים שונים. למרות שלא היה פעיל בחיי החברה, גילה ערנות ועניין בחיים הציבוריים: הקפיד להגיע לכל האסיפות, וחי את חיי התנועה והמפלגה.
היה אדם צנוע והגון, הגיש עזרה לכל אדם שפנה אליו, היה איש משפחה נאמן ומסור.
בשנה האחרונה חלה. הייתה זו מכה קשה עבורו כאיש עבודה חרוץ. בשנה זו עבר לעבוד בארכיון.
אהרון נפטר בגיל 74. הניח אחריו את אשתו, אֶרנה, את שתי בנותיו, יעל ושלומית ונכדים.
יהא זכרו ברוך.