יוסף (יוספל'ה) טבנקין
י"ז אדר א' תרפ"א - א' תשרי תשמ"ח
18.3.1921 - 24.9.1987
נולד בתל אביב בשנת תרפ"א, 1921, בן שני להוריו אווה ויצחק טבנקין, אנשי העלייה השנייה מחבורת כנרת, שציפו לעליית "גדוד העבודה" לאדמת עין חרוד. נקרא על שם יוסף זלצמן שנהרג בשדות כנרת ע"י שודדים ערבים.
יוספל'ה גדל בעין חרוד במחזור הבנים הראשון. סיים 9 שנות לימוד בבית הספר בעין חרוד ב-1937.
ב-1938 הצטרף לפלוגות השדה (פו"ש) של ארגון "ההגנה", סיים קורס מפקדי כיתה בג'וערה בפיקודו של יגאל אלון ב-1939.
ב-1940 סיים קורס "מנהיגות" לסגל הבכיר בגבעת עדה. ב-1941 נתמנה למפקד עין חרוד.
ב-1942 סיים קורס מ"מ, הדריך בקורס מ"כ והתגייס לפלמ"ח. ב-1943-4 פיקד על קורסים של הפלמ"ח בג'וערה והדריך בקורס מ"מ. ב-1944 התמנה כמדריך ראשי במטה הפלמ"ח והשתתף בפיתוח תורת הלחימה של הפלמ"ח. עיצב את צוותי ההדרכה לקורסי מ"כ בפלמ"ח ואת התוכניות ליישום תורת הלחימה. ארגן את ופיקד על הקורס הגדול למפקדי כיתה בג'וערה בפיקוד יצחק רבין.
ב-1945 חזר לשנה וחצי לעין חרוד והקים את משפחתו עם יעל. ב-1947 נולדה הבת הבכורה, רוני וב-1949 נולד הבן, אלון.
ב-1947 התמנה למפקד גדוד המטה, הגדוד הרביעי של הפלמ"ח.
ב-1948, כשירושלים נותקה, צורף הגדוד שלו, גדוד "הפורצים" למלחמה על פריצת הדרך לירושלים. במבצע "הראל" נפרצה "דרך בורמה" שעקפה את לטרון, נכבש הקסטל ושוחררה ירושלים. אחרי ההפוגה הראשונה קיבל את הפיקוד על חטיבת "הראל" מידי יצחק רבין. החטיבה השתתפה במבצע "חורב" - כיתור המצרים סביב רפיח, דבר שאפשר את הסכמי שביתת הנשק.
בין מפקדי תש"ח הצטיין יוספל'ה במקוריות, במעוף, בתפיסה מיוחדת ובהכנת קדרים.
ב-1950 שב הביתה. אז החלו מאבקי הפילוג בעין חרוד. תקופת מה שימש כמזכיר.
ב-1956, ערב מבצע סיני, גויס לוועדת הביטחון של הקיבוץ המאוחד. בשובו יצא ללמוד בטכניון, והוא כבר אב גם למיכל וליואב. בסיום לימודיו קיבל על עצמו לנהל "פלדות". בזמנו, בשיתוף עם "עילית", ייצא "פלדות" בתי חרושת לייצור נס-קפה ברומניה ובקוריאה. עם השנים נוצר קרע בין הנהלת פלדות למזכירות ויוספל'ה יצא לעבודת חוץ בניהול מפעלי תעשיה.
ב-1980 שב הביתה. ב-1981 גויס ע"י ,אפעל" להרצות בסמינרים. חצי שבוע עסק במחקר היסטורי על מלחמת העצמאות ובכתיבת ספר על חטיבת "הראל", שהיה קרוב להשלמתו.
הגיב במאמרים וברשימות על המתחולל במדינה, בעיקר הודאג מהטיפול בכלכלה.
הוציא לאור את משנתו של יצחק טבנקין. צידד בציונות מקסימליסטית מגשימה וביישוב כל הארץ, התנגד לנסיגה מסיני אבל תמיד פעל במסגרת מפלגת העבודה.
במשברים שפקדו את חייו ידע לשמור על קשרי רעות ועל מגע עם הצד השני. חברים רבים בתקופת הפילוג ובמשבר פלדות עזבו את עין חרוד, אך עבורו הייתה עין חרוד ערך שלמענו הצניע והפנים את כאביו ואת עלבונותיו.
הוא חי את בעיות עין חרוד והישגיה, חיפש בהתמדה פתרונות אפשריים לחיזוקם של המשק, התק"ם, תנועת העבודה והמדינה. בביטחון ובשמירה על הקיום היהודי ראה דרך חיים.
נפטר אחרי ניתוח והוא בן 66. השאיר אחריו את אשתו, יעל, את ילדיו: רוני, אלון, מיכל ויואב, נכדים ונכדות.
יהא זכרו ברוך.