דני (דניאל) פרג

דני זכה לילדות מופלאה בעמק. עם חבריו עסק בספורט שהיה מקובל אז - הרמת משקלות של גלגלי רכבת-העמק ושחייה בבריכת העפר. היה שחיין מצטיין וזכה במקום ראשון באליפות חיל הים.

את בית הספר לא אהב והעדיף לעבוד בטרקטורים ובמכונות חקלאיות. כבר מגיל 6 היה נוסע לבדו ברכבת העמק לבקר את דודו בנהלל. היה עולה בתחנת עין חרוד ויורד בכפר יהושע, ומשם, ברגל, לבית דודו בנהלל.

בגיל 12 קיבל רובה והיה צד בעמק חיות למאכל עם ישי צימרמן ומאיר הר-ציון. הם היו חבורת פרחחים שהרבו במעשי קונדס. עבורם הוקמה הכיתה העמלנית וייסדו את בית הספר "אורט" בצריף הירוק ליד המוסך. שמותיהם מוטבעים עד היום ברצפת הבטון של הצריף הישן.

עם סיום בית הספר התגייס דני לחיל הים בעקבות אחיו הבכור, אמיר.

ב-1954 הכיר דני את רוחה, שהגיעה בגיל 16 מפתח תקוה, ללמוד בבית הספר. בזכות מיומנותו של דני בגניבת רכבים, היה יוצא עם רוחה לבילויים בעמק. ביום נישואיהם פרץ מבצע סיני ודני הצליח בקושי להגיע לחתונה כי כל האוטובוסים גויסו למבצע.

מיד אחרי החתונה הצטרף דני לצוותי ספינות הטורפדו, שהשתלטו על הספינה המצרית, אברהים אל אוואל, שהפגיזה את חיפה. במלחמת ששת הימים לחם דני בחזית הסורית. במלחמת יום הכיפורים - בחזית המצרית. השתתף גם במלחמת "שלום הגליל".

ב-1968 נספה אחיו, צבי, בצוללת "דקר", דבר שהשאיר עליו ועל משפחתו חותם כבד. דני ואמיר הקימו מצבה לזכר צבי ליד חלקת חללי צה"ל שבבית העלמין. המצבה נבנתה מאבני בזלת שאספו בעמק. דני ביקש להיקבר ליד המצבה.

דני עבד בפלחין על קומביין וקטף כותנה בקטפת הראשונה בארץ. בהמשך עבד במוסך ובנה במו ידיו את תחנת הסיכה מפסי רכבת העמק. אחרי כן מיסד את תחנת הדלק, שם עבד עד לגיל 88. לאחרונה עבד במיזם "שקד".

לדני היה חלק בנוף התרבותי של עין חרוד - שר במקהלות החגים ופעמים רבות מאוד קיבל את תפקיד הסולן. עם רוחה הקים משפחה לתפארת - עדי (1957) שהיה טייס, שני (1962) החלוצה שהקימה משפחה באורטל שבגולן, גלי שסיים קורס חובלים וכעת מכהן כפרופסור באוניברסיטת תל אביב, וצביקי שנקרא על שמו של צבי, בו התגאה דני כשהטיס F16 ופיקד על טייסת.

באירועים המשפחתיים, כשהוא מוקף במשפחתו האוהבת, היה מאושר ונהג לפצוח בשירה רוסית ולרקוד עם רוחה. השניים היו מכינים קטעי שירה ובידור והיו תמיד מסמר האירוע.

דני זכה עם רוחה ל-13 נכדים ול-3 נינים, משפחה מלוכדת ותוססת, שתזכור את דני כאבא אהוב עם חיוך תמידי ועיניים אוהבות.

בשבת, ח' באדר א', כשהוא מתארגן לתיקון נזילה בכיור ביתו, נפטר לפתע, והוא בשנתו ה-90.

יהי זכרו ברוך.