חיים הרמן

בעלותו לארץ ב-1921, בגיל 19, מצעירי העלייה השלישית, הייתה העברית שגורה בפיו. בארץ החליט שלא להוציא מלה ברוסית וכה חזקה הייתה החלטתו שתוך זמן קצר שכח את שפת ילדותו.

תחילה עבד בחברת החשמל של רוטנברג והתבלט בכישוריו. ב-1922 שמע על הקיבוץ והחליט לעזוב הכל ולהגיע לעין חרוד. רוטנברג נדהם מהבחור המוכשר שמוכן לוותר על עתיד בטוח ומשכורת גבוהה לטובת רעב ועמל קשה עם החלוצים. הוא הבטיח לו הרים וגבעות, אך לשווא. 

ב-1922 הגיע חיים לעין חרוד, כאן פגש את פסיה וביחד הקימו משפחה. נולדו להם הבנות נירה (1932) ודליה (1937). חיים העלה את כל משפחתו לארץ. אחותו מרים והוריו הגיעו לעין חרוד.

בעין חרוד נשא חיים בעול התפקידים המרכזיים: סדרן עבודה, גזבר, מזכיר, מרכז בנין וחבר מזכירות במשך שנים רבות. מ-1939, במשך כ-30 שנה, היה מנהל החשבונות של הקיבוץ. במקביל לעבודתו זו היה גם מנהל חשבונות של בית הספר המשותף, חבר הנהלת הקואופרטיב בית-שאן-חרוד, ומטעמם היה גם חבר בוועדת הביקורת של התחבורה וחבר ועדת הביקורת של קופת חולים.