מרים הרמן

ב-1924, בגיל 20, הגיעה מרים לעין חרוד בעקבות אחיה, חיים. שנה לאחר מכן העלו שניהם את הוריהם לארץ, לעין חרוד. מרים הייתה קשורה מאוד להורים ועד למותם הם היו מרכז חייה.

שנים רבות עבדה מרים בגן הירק ומדי פעם עבדה תקופות ממושכות במטבח.

מרים הצטיינה בזיכרון חריף, הייתה זוכרת בבהירות פרקים בחיי המשק, החלטות שונות ואפיזודות. אף כי הייתה אדם סגור ובודד מאוד, ליוותה בעניין את המתרחש במשק, לא פסחה על האסיפות הכלליות והייתה מלווה את המתרחש בערנות. לפזורי המשפחה בארץ, אחים ובניהם, הייתה קשורה וביקרה אותם לעיתים קרובות. במשק הייתה קשורה לדליה, בת אחיה, ולילדיה.

לפני 3 שנים, בנסיעה לביקור קרובים בחיפה, מעדה ושברה רגל, מאז החלה ההידרדרות בבריאותה. עוד לא התאחה השבר ונתגלו בה אותות המחלה הממארת. שלוש שנות ייסורים עברו עליה עד שנפטרה. בת 68 במותה.

יהא זכרה ברוך.