שושנה גלעד

ב-1938, בגיל 15, הגיעה שושנה ארצה במסגרת עליית הנוער והתחנכה בחברת נוער ג' בעין חרוד. ביום בואם לעין חרוד נערכה להם קבלת פנים חמה, מזכיר המשק בירך אותם ושושנה הודתה לו בעברית. מימיה הראשונית במשק משכה את תשומת הלב ביחסה הער לסובב אותה, בכושר הבחנה להערכת הישגים וכישלונות של המשק ושל דור הבנים הגדל בה. עם גרעין החברה יצאה למחנה הפלוגה ליד כפר סבא לקראת התיישבות בקיבוץ גבר-עם.

ב-1941 נישאה לזרבבל גלעד בעין חרוד וכאן נולדו שלוש בנותיה: תרצה (1943), חני (1946) ואלה (1949). כאן גם זכתה ל-2 נכדיה: אוֹרי (1962) ואַיֶלת (1964).

במשך 24 שנים הייתה שושנה נטועה בטבעיות בין הנושאים באחריות בענפי השדה, בשירותים, בחינוך ובתפקידים אחראיים במשק, מודעת לעצמה ולתפקידיה, לאחריות המוטלת על כתפיה.

בחברה העין חרודית סימלה שושנה בדמותה מיזוג מופלא של עושר רוחני, כושר ארגוני ותבונת כפיים, אינטרס תרבותי ואנושי רחב והתמדה עקשנית בעבודה פיזית. 

גם בשנות מחלתה הממושכת והמענה, בין בדיקה לבדיקה, בין אשפוז בבית חולים למשנהו, בין ניתוח לניתוח, השרתה סביבה אווירה של התעניינות אנושית ועוררה אמון וצורך לשפוך בפניה את הלב, אפילו בין הרופאים והאחיות שטיפלו בה. רופאים וחולים הודו לה על שהייתה להם הזכות לפגוש בה.