הגר ברנד
כ"ט אדר תרצ"ז - ט"ז טבת תשמ"ח
12.3.1937 - 6.1.1988
הגר נולדה בחפציבה לרגלי הגלבוע, להוריה חיה ואליעזר שולמן, כבת האמצעית. היא ואחיותיה, דליה הבכורה ומירה הצעירה, למדו בבית הספר המקומי, בחפציבה.
בבית הספר הייתה הגר "מלכת הכיתה", יפה, מוכשרת, בוגרת לגילה ומוערכת ע"י המורים וע"י חבריה לכיתה. עם סיום בית הספר ב-1955, השתתפה במשלחת הנוער לפסטיבל בוורשה כרקדנית בקבוצת המחול. בשובה התגייסה לצבא ושירתה בחטיבת גבעתי ובצנחנים, בשנים שבהן התרחשו פעולות התגמול ומלחמת סיני.
ב-1958, לאחר השירות הצבאי, יצאה הגר לשנת שירות ביד חנה, במסגרת תנועת הקיבוץ המאוחד לחיזוק קיבוצים צעירים, שם פגשה את אפרים ברנד.
עם שובה לחפציבה יצאה ללימודים בסמינר הקיבוצים במגמת חינוך גופני ותנועה, תחום פעילות שמשך אותה מאז ילדותה, ובו עבדה מספר שנים לאחר סיום הלימודים.
ב-1961 נישאו הגר ואפרים וחיו בחפציבה במשך שנתיים, בהן לימדה הגר התעמלות ותנועה.
ב-1963 נולד הבן הבכור, אסף, והמשפחה עברה לעין חרוד.
הגר המשיכה ללמד בחפציבה והשתלבה גם בהוראה בעין חרוד, מלמדת התעמלות ותורמת בתחום התנועה והמחול בקרב ילדים ומבוגרים, וכן גם בחגים - פסח, חגי מחזור וחג המשק. בהיותה ברוכת כישרון ודמיון, העשירה מאוד את חיי התרבות שלנו התחום המחול, תוך שהיא מקפידה על שלמות הביצוע, כפי שתכננה מראש.
ב-1964 נולדה הבת, ניצן וב-1973 - דנה.
ב-1970 נפטרה אחותה האהובה, דלקה, ממחלה ממארת, בהיותה בת 36.
אחרי כ-20 שנות עבודה מקצועית בתנועה ובמחול, עברה הגר לעבוד ב"פלדות".
בשנים 1980-1982 שהו הגר ואפרים עם הילדים ברפובליקה הדומיניקנית, כשאפרים משמש כמדריך חקלאי. את שהותם זו סיימו בטיול גדול שהעשיר אותם בחוויות רבות.
עם שובם לעין חרוד עברה הגר הסבה מקצועית, למדה תפירה וגזירה ונכנסה לריכוז המתפרה, כובשת תחום חדש, בו עבדה עד לימיה האחרונים. גם במתפרה גילתה הגר יוזמה, הרחיבה את תחומי הייצור, יצאה לערבי תצוגות אופנה שאותם הנחתה ברוח טובה, בהומור ובטוב טעם. לעיתים היא עצמה הופיעה כדוגמנית על המסלול, בעליצות ובשמחת חיים.
אוהבת חיים הייתה הגר, מעורבת בחברה ועוקבת אחר המתרחש בבית ובקיבוץ, תמיד בערנות ומתוך השקפת עולם יציבה והתייחסות לעיקר. טיפחה את המשפחה, את דירתה ואת תחביביה הרבים: חוגים וטיולים, ותמיד לוקחת חלק פעיל באירועי המשק.
לאחרונה חזרו הגר ואפרים מטיול באירופה, טעוני רשמים ומרוצים. לפתע, בחנוכה, הרגישה הגר באותות המחלה והועמדה מיד מול המציאות באימתה. קשה היה לה להשלים עם רוע הגזירה, אך לא הספיקה לסבול הרבה. המוות בא פתאומי, מהיר ואכזרי.
בת 51 במותה. יהא זכרה ברוך בתוכנו.