דמיינו

ערב של תחילת הסתיו, רוח נעימה מלטפת את פניכם, פתאום החום הגדול של אוגוסט נשכח כלא היה ואתם נרגעים עם כוסית של יין קריר.
השעה כבר מאוחרת והילדים כבר ישנים.
רחבת חדר אוכל מלאה בכיסאות נוחים ומוארת באור יקרות, ובפינה המרוחקת אתם שמים לב להתרחשות מוזרה.
מצב הרוח מרומם ואתם מוקפים בחבריכם בני כל הגילאים, כולם לבושים בבגדי החג, ואתם מוצאים לנכון לשוחח עם חבר שכבר מזמן לא יצא לכם לראות.
שואלים מה נשמע ומחליפים דעות על המצב.
הזמן חולף בהנאה אך פתאום אתם מרגישים שהנה הרחבה מתמלאת בהמון רב, אתם מזדרזים לתפוס כיסא פנוי ומחייכים בהנאה.
אתם יושבים בניחותא על הכיסא הנוח כשברקע מתנגנת מוזיקה נעימה ולא צורמנית, השירים האהובים עליכם מזכירים לכם נשכחות. צמרמורת של נוסטלגיה שוטפת את גופכם, ואתם שמחים על החלטתכם להצטרף לאירוע.
פתאום......
אנשים נחמדים מחלקים לכם מגש עמוס בבשר איכותי ולידו צ'יפס – אתם משפשפים עיניים כלא מאמינים.
אתם נהנים מהאיכות ומהטעם וגם מהאווירה וכך חולפת לה שעה נעימה שלכם ביחד עם עוד רבים נוספים, הצרות הקטנות והגדולות נשכחות מכם ואתם מרגישים קלילים, צעירים, חברותיים, יפים ואהובים.
תחושת הרעב הקלילה שהציפה אתכם מקודם חלפה לה וראשכם מסוחרר קלות מיין הנתזים שנמזג לכוסכם.
לפתע.....
במרכז הרחבה מתרומם מסך לבן שנראה לכם כמו מפרש לבן באופק (לא מול ענן שחור כבד) ועליו מוקרנות מילות לשירים שאתם כה אוהבים.
זמר או זמרת (או שניהם) שרים ביחד אתכם את מילות השירים בלויי המוזיקה ואתם פוצחים בשירה אדירה תוך כדי השקת כוסות לחיי הקיבוץ בו בחרתם לחיות וליהנות.
אך אבוי, השירים נפסקו ואתם מרגישים שרק התחלתם להתחמם, אבל ברקע פתאום מתוך מועדון צעירים בוקעים צלילים חזקים וקצביים, אתם חשים שקצב פעימות ליבכם עולה, הרגליים מתחילות לנוע ללא שליטה, הידיים מתנופפות לצדדים ואתם רצים בטרוף לתוך רחבת הריקודים.
זהו! – דמיינתם? עכשיו אתם חייבים לבוא ולראות איך דמיון הופך למציאות.
בפרק הבא – אתם מתעוררים למחרת בצהריים במקום לא מוכר ולידכם במיטה שוכב (מחייך) אוגר סיבירי.....
בקיצור ☺ – תבואו לאירוע הפתיחה של עוד שנה בחיי עין חרוד מאוחד, נאכל, נשתה, נחגוג נשיר ונרקוד.
חג שמח לך עין חרוד אהובתי ♥