חוגי דיון
חוג דיון: "דור העתיד" 9.1.15
שאלות להתייחסות: 1. האם צריך להיות בעין חרוד גוף שעיסוקו בצעירים? האם חסרה פונקציה כזו?
2. אם כן, באיזה נושאים חשוב שיתעסק?
האמירה הכללית של הצעירים שהגיעו היתה כי הם קשורים לעין חרוד ואוהבים את המקום.
היתה הסכמה גורפת על כך שעין חרוד רוצה וצריכה את דור הבנים כאן.
יש להשקיע בפעולות שיעלו את הסכוי לכך שבני המשק יבחרו בעין חרוד כמקום להשתקע בו.
ההתייחסות היתה עבור שתי אוכלוסיות צעירים:
1. מסוף יב' ועד השלב בו חוזרים לחיות בעין חרוד
2. בנים שבחרו לחיות בעין חרוד והם במעמד של תושבים
חשוב שתוקם ועדה או גוף שיעסוק בנושא זה, בועדה צריך להיות ייצוג גם לחבר'ה צעירים והיא תעסוק בנושאים הקשורים לשתי הקבוצות, מפורטים רעיונות שונים שעלו בחוג
עבור צעירי קבוצה 1 הפעולות צריכות לכלול:
• שימור והרחבת הקשר עם הבנים ע"י התעניינות בהם
• עדכון לגבי ארועים שוטפים המתקיימים בקיבוץ (קבוצת הוואטסאפ של החיילים של אביטל)
• ליזום מפגשי צעירים מוגדרים: טיול, גיבוש וכו'
• בדיקת נושא הדיור למשתחררים, האם ואיך ניתן להקל מבחינת תשלומי הדירות.
עבור קבוצה 2 הפעולות צריכות לכלול:
• העברת מסר לצעירים: חשוב לנו שתהיו פה, זה הבית.
• להעזר בצעירים בפעילויות שונות בקבוץ, להוסיף אותם לצוותים שונים (חגים וכו')
• להגדיר מהו הסטטוס של כל שלב, להבהיר את מעמד בן המשק שחי בקבוץ
• לתת תחושת בטחון וקבע מבחינת הדיור (להשתדל להתחשב ברצון התושב ולא להעבירו בהתאם לצרכי הקיבוץ)
• לנסות לכוון למקומות עבודה, להשתדל לקלוט בענפי הקבוץ בני משק (כל עוד זה מתאים)
• ליידע על פעילויות שונות גם את בני המשק שגרים בעין חרוד וגם את אלו שלא חיים פה כרגע.
יש חשיבות לקיים שיח בנושא צעירי הקיבוץ מדי פעם, כדי לייצר הזדמנות למפגש ולהקשבה וכן כדי לבדוק ולעקוב אם חל שיפור בנושא.
חוג דיון "תרבות היחד"
נושא תרבות היחד כולל מקומות התכנסות, פעילויות תרבות ופנאי משותפות לחברים, המחזקים את המסורת, המורשת, גאות היחידה ואת הקהילה באופן כללי. במסגרת זו נכללים: חדר אוכל, הבריכה, פעילויות תרבות ופנאי.

חדר אוכל:
היתה הסכמה רחבה שחדר האוכל לא ימשיך להתקיים לאורך זמן במצבו הנוכחי, נדרש לנקוט בפעולות על מנת לשמרו ולמנוע את הפיכתו ל"פיל לבן" במרכז הקיבוץ.
ההתייחסות לחדר האוכל היתה משני הבטים עיקריים:
1. חדר אוכל כמקום אכילה.
2. חדר אוכל כמרכז חברתי.
חדר אוכל כמקום אכילה:
• עלות גבוהה של מנות בניגוד להחלטות המקוריות. צריך להתייעל.
• יש חוסר במנות זולות יותר – ירקות, צמחוני.
• הפיכת חדר אוכל לכשר כדי להגדיל את כמות האוכלים – צריך לעלות שוב לדיון והצבעה.
• התחזוקה של המבנה לא טובה, רמת נקיון נמוכה.
• חדר אוכל מאוד גדול ולא מנוצל – הוצע לבנות מחיצה ניידת שתאפשר שימוש בחלק מחד"א ביומיום, והגדלה בחגים ובארועים.
מטבח:
• המטבח לא עומד בשום תקן. רמת נקיון נמוכה במיוחד.
• עלויות המטבח מאוד גבוהות.
• צריך לבחון סגירת המטבח והכנסת קייטרינג (מטבח קצה) – יכולת שדרוג האוכל והצעת מגוון רחב יותר של מנות. אפשר להחליף בקלות יחסית חברות קייטרינג אם אינן מוצלחות. את שטח המטבח ניתן יהיה להשכיר.
חדר אוכל כמרכז חברתי:
• חדר אוכל הוא מבנה משמעותי לקהילה.
• חשוב להמשיך לקיים את חדר אוכל כמבנה מרכזי בו מתקיימות פעילויות נוספות מלבד אכילה, שימור המבנה לצורך תרבות היחד.
• לשמור על חדר אוכל כמקום לארועי תרבות משותפים.
• איך למשוך אנשים למפגש חברתי – להקים בית קפה של המחלבה שיהיה פתוח גם החוצה, קיום ארוחות ערב פעם בשבוע.

בריכה:
• היתה הסכמה רחבה שצריך להמשיך לקיים את הבריכה כמקום ציבורי על חשבון הקהילה.
• מכיוון שהבריכה אינה תקנית לא ניתן להפוך למקום עסקי ולפתוח למנויים החוצה.
• מרבית החברים משתמשים בבריכה בדרך זו או אחרת – שחיה, ילדים, אורחים, נכדים, ארועים פרטיים ועוד.
• אין שיתוף של הציבור בהחלטות על הבריכה – כגון: חודשי פעילות, במה להשקיע.
• חשוב להפוך את הבריכה למקום יותר מתאים לשימוש – שרותים ומקלחות.
• הוצע להגדיר דמי שימוש סמליים למטרת פיתוח ושיפור הבריכה.
• הוצע לקיים גיוס חברים לטובת פיתוח המקום תוך חסכון בעלויות.

תרבות:
• היתה התייחסות חיובית של גאווה ותחושת שייכות סביב ארועי התרבות בעין חרוד.
• בסל התרבות שלנו יש בעיקר חגים.
• כדי שתתקיים תרבות צריך יוזמה. כמעט כל רעיון שעלה קיבל גיבוי.
• הוצע לקיים קבוצות מיקוד לפי גילאים ולאסוף רעיונות לפעילויות שיענו לצרכים של מגוון האוכלוסיה.
• התזמורת בחגים מוחזקת על ידי כוחות מקומיים ובנים שעזבו. החינוך המוזיקלי הופרט. חשש שנמצא את עצמנו ללא נגנים לחגים. צריך לחשוב על תמיכה בחינוך המוזיקלי.

חוג דיון- "והדרת פני זקן"
חוג הדיון השני במסגרת התהליך החברתי הי ה בנושא "והדרת פני זקן"- מצבם של החברים הותיקים והקשישים בעין חרוד ואיך החברה מתייחסת לשכבה זו.
בחוג השתתפו 45 חברים . המנחים היו תרצה פלד ויפתח עממי. לקחו חלק גם בעלי התפקידים בתחום הבריאות והרווחה. עדי ברקן- מרכזת הבריאות והרווחה, חני פינטל- מטפלת שטח וחנה רן- מנהלת בית חרוב. השתתפותן היתה חשובה משום שהסבירו והאירו נקודות חשובות שעלו בדיון.
החוג נפתח בסבב כאשר כל אחד מהמשתתפים התבקש לומר בכמה מילים: "כשאומרים את המלה קשיש או זקן מה עולה בראשי?" התשובות היו מאוד מגוונות גם ברצינות וגם בהומור.
היו כמה נושאים שעלו בדברי החברים. תעסוקת המבוגרים שיצאו ממעגל העבודה. לכל הדעות ברור שתעסוקה במשך שעות היום מאוד חשובה לאנשים בגיל במבוגר. בין אם "מעין" מקום עבודה כמו בית תחביב או כדוגמת מיזם שקד. כמו כן הובע רצון לחדש מפגשים חברתיים כדוגמת מפגשי 5 שהיו בעבר. חברים התייחסו גם להיצע התרבותי חברתי שיש באזורנו: החוגים המגוונים בדורות, הסרטים והקונצרטים במשכן..
נושא שדובר בו בהרחבה היה ,האפשרות שתינתן לכל חבר לבחור היכן הוא רוצה להיות בערוב ימיו, להישאר בביתו או לעבור לבית חרוב. לא לכולם מתאים בית סיעודי. אדם הרוצה להזדקן בביתו צריך לאפשר לו זה לגיטימי היום להישאר בבית. עלתה הצעה אולי להכשיר דירות ליד בית חרוב לאנשים הרוצים ויכולים להיות עצמאיים בביתם ולקבל שירותים מסוימים בבית חרוב. מעין בית מוגן. מאידך ידוע שהרבה בתים סיעודיים בקיבוצים נסגרו בגלל מיעוט החברים בהם. הוצע לבצע חשיבה מחודשת על אופיו של "בית חרוב" . עלתה הצעה שתוקם ועדת קשישים שתבחן את הנושא המורכב והחשוב. התנאים השתנו וחייבים לחשוב יצירתית ולקבל החלטות בהתאם ליכולות של עין חרוד. מגיע לחברי עין חרוד חיים טובים ככל שניתן.
נושא נוסף שעלה הוא תחזוקת הדירות של החברים הותיקים. עלתה אפשרות של גיוס חברים יותר צעירים שיעשו תיקונים בבתי המבוגרים בהתנדבות .
עין חרוד צריכה לעשות חשיבה מחודשת בנושא הקשישים על כל מרכיביו. נאמרו מילים טובות לממלאי התפקידים בתחום אך בהחלט מומלץ להקים צוות גדול יותר .
נאמרו גם דברים חיוביים בזכות ההזדקנות בקיבוץ והיתרונות שקיימים פה.

חוג דיון: "פרות קדושות" המשכן, בית שטורמן, נוי, פינת חי
מנחים: ארבל בן ארי, חנן אודם. נוכחים: כ -35 חברים
המשכן לאומנות - גליה בר אור הציגה את המוזאון מנקודת מבט שלה:
המוזאון הוא חלק מזהות עין חרוד. עצם הקמתו הוא נס מבחינה עולמית, סוג של מופת. "חיינו מחייבים אומנות" וכן "הצמא לרוח ימצא טעם". יש למשכן ערך מוסף. גם בימים קשים הוא יוצר סולידריות. מבחינת תקציב, היה צמצום כלכלי בתקציב המשכן. כרגע מקבל 140,000 ₪ מעין חרוד לכיסוי משכורות העובדים בו . זה נותן ביטחון לאנשים שעובדים שם. במקומות כאלה יש בעיות תקציביות. הביקורים בהם אינם מכסים בדרך כלל את ההוצאות. כדי שתהיה הכרה במשכן חייבים להיות מצויינים, רק כך יהווה מייצג תרבות בארץ. רק על רקע זה ינתנו תרומות. צריך להיווצר משהו משמעותי כדי שאנשים מבחוץ יבואו אליו. צריך למנף אותו כל הזמן.
סבב שיחה
*המשכן הוא פנינה מבחינת התרבות הישראלית והבינלאומית הודות לגליה ששילבה (?) ועשייה במקום. לא רואה אפשרות לנתק את זה מעין חרוד. זוהי תרומה שצריך לדעת להעריך אותה, תופעה שאסור שתחמוק מאיתנו.
*משוכנע שבחירת גליה לאחראית המוזאון עונה על כל הציפיות.
*אחזקת מוזיאונים מהווה בעייה בכל מקום מבחינה כלכלית. אין אפשרות להחזיק אותם ללא תמיכת מועצה/רשות/עירייה. לגבי המשכן צריך לבחון כלכלית את המידע הקיים ואת המתונים. יש לתת אינפורמציה מהיכן מגיעים הכספים ולאן הם הולכים.
*מוכנה להשקיע מהכיס האישי במשכן. מציעה לחשוב על סוג פעילות שתקרב את הילדים לתוכו. קוראת לאתגר את המנהל.
גליה: יש פעילות לגני ילדים ובתי ספר. לגבי ההערה הקודמת רואה הערה בונה מבחינתה. צריך לקרב את החברה למקום. הערה שנפלה על קרקע פורייה.
*המקום צריך להיות אטרקטיבי לציבור במידה גדולה יותר.
*יש שיתוף פעולה בין עח"א ועח"מ בתחזוקת המקום. המועצה לא תומכת במוזאונים. בתוכנית המועצה מופיעה "שורה" לתקציב המשכן, שורה שלא מתממשת.
מה החשיבות המשכן לנו?
*בדיון על המשכן צריך להפריד בין החשיבות שלו לנ , כמה הוא קריטי לנו לבין הכסף. האם יש בעייה כלכלית? אם כן לבדוק איך פותרים אותה.
*צריך לבנות דור חדש של צרכני אומנות. לעניין יותר את הישובים שסביבנו. אסור לתת למקום הזה ליפול. יש לשווק אותו באזור.
*תרומת עין חרוד לתקציב המשכן היא 6% מתקציב המשכן. למרות זאת אסור להוציא "אבן" קטנה זו . במשך הזמן ניתנו כספים מתרומות. נשאר מעט מאוד כסף בעודף כי הרוב הולך למשכורות נמוכות ולא לפיתוח.
*המועצה לא תומכת במשכן וזו בעייה חמורה.
באופן כללי תמיד חשוב לערוך דיונים בנושאים שונים כדי לנער את האבק ולקבל החלטות ציבוריות. לשאול שאלות קשות, להביא אותם לדיונים ולהציף את ההתלבטויות.
*הקשר של עין חרוד למשכן חשוב מאוד. בסך הכל תרומת האדם של חבר למשכן היא 400 ₪ בשנה לעומת 700 ₪ לכוח אדם...
בית שטורמן
סקירה כללית ניתנה על ידי עופרה וענת:
החינוך הבלתי פורמלי פועל בגילאי כיתות א,ב לזה קיבלו תמיכה מורלית וכספית. מסתמנת מבחינה זו שנה יחסית טובה. קיים רצון להחזיר את הילדים לבית שטורמן וליצור מעורבות. כרגע עובדים על "לאן פני המוזיאון?"קיים הרצון לשדרג תצוגות וכו' מצד אחד ומצד שני להשאיר אותו על פי ערכים שעליהם הוא נבנה. עין חרוד נותנת 100,000 ₪ לשנה. לקהל הבוגר יש תערוכות מתחלפות כמו וינגייט. יש פרוגרמה חדשה שאומרת שיהיו אולמות הקשורים לנושא מורשת. קיימת בעייה כלכלית. חשוב לעניין את הנוגעים בדבר גם כדי לגייס תרומות.
קיימת בעייה בהבאת בתי ספר. הם נכנסים במידה והם באזור, "בדרך" לא כנקודה מרכזית בטיול.
דיון
אולי לאפשר לחברים להנות משימוש באולמות של בית שטורמן והמשכן להרצאות/סדנאות.
*האם הנצחת העבר מצדיקה קיום מוזאון? קיים באזור שינוי דמוגרפי, התקופה אחרת, צריך לשנות תפיסה ולהתייחס להווה, לכיוון המודרני.
*בשנתיים האחרונות בתי ספר כמעט לא מגיעים לבית שטורמן ולפינת חי בגלל ההסעות שמייקרות את הטיולים. לדעתי זה הפיך...
לפתוח אפשרות לשילוב עם בית שטורמן, למשל האודיטורים. המוזאון חייב להיות עם קשר להווה. אולי שיהפוך למרכז הדרכה ממנו יוצאים לאזור כולל ארוח בעח"א...? להביא דברים שמעוררים התרגשות ואקטואליה, דיון על הקרקעות ועוד.
*צריך לשלב את הקהילה בתוך המוזאונים. להתאמץ על זה. האם הוא משרת את הקהילה ויוצר אצלה צרכים? חשוב לתת למקום ערך מוסף ממקומות אחרים. יש להתאים את הקהילות וצרכיהם המשתנים להווה.
*בית שטורמן משמש את הקהילה. זה פה!!! גם במשכן יש הרבה ארועים: קונצרטים, קולנוע, חוגים. יש הזדמנות לקהילה להגיע אליהם. אולם לא כולם צרכני תרבות כל כך גדולים. דברים שלא ניתן לכמת בכסף.
*מעריכה את פעילויות בית שטורמן. לא בטוחה שהשקעה יותר גדולה תביא יותר לקוחות. צריך לקחת בחשבון עלות – תועלת.
*הטיעון הכלכלי ניתן להורדה כי הוא שולי בעיני. חשוב לשמר אותו!
נוי - כרמית הציגה את הפעילות:
שנה שלישית בתפקיד. תקציב הנוי הוא 650,000 ₪. חצי מהסכום הוא למים, שליש עבודה והשאר לקניות וכו'. מרגישה שהצוות מיוצב. מעסיקה 2 אנשים לפרוייקטים (אור רופא ויפתח צדק)המשק עובר שיפוצים ונגרם הרבה הרס. לא התייחסנו עדיין בפועל לשיקומי שטחים, מדשאות וכו', אבל מודעים להרס הקיים. צריך לקחת בחשבון שאורח החיים השתנה והתנהלות האנשים אחרת (קלאבקארים, מכוניות וקלנועיות).
התוכנית היא לשקם שכונות ולהיערך לפיתוח העתידי בגלל הפרטת שטחים. לא הגיוני לפתח עכשיו שטח ואחר כך לשנות את ייעודו. בודקים גם אפשרות להשקייה בעזרת מים מליחים בחלק מהמקומות כדי לחסוך במים.
*מציע לגייס בני נוער לעזור בגינות של אחרים."
*צריכים עזרה מבחוץ לנוי. מישהו מקצועי שהראה הצלחות שיתן תשובות לנוי בקיבוץ "יבש". ההפרטה הביאה להגדלת הבלגן. חלק עושים מה שאוהבים ולא מתחשבים בקיים. גם תחלופת האוכלוסיה גורמת לחוסר התייחסות לצומח.יש דיירים שאינם מתחשבים: חונים לא במקום מתאים, נוסעים על דשאים רטובים וכו'. הטיפול צריך להיות מערכתי.
*הנוי מוזנח. פחות נעים לחיות פה. פחות מושך להיות פה. "מעליב". צריך לשפץ להשקיע ולראות מה צריך תיקון וטיפול.
*צריך להקים צוות משותף: וועדת תיכנון ונוי או להקים ועדה לטיפוח הנוי שתטפל בכל המפגעים הסביבתיים.
*חלוקת השטחים הפרטים והציבוריים לא ברורה. עד שלא נדע מה שייך למי השיקום יהיה "מיותר". צריך לסמן במהירות את השטחים.
*יש להפריד בין העתיד וההווה. מאוד בולט לעין הבלבול בין התחום הציבורי לשטח הפרטי, וקשה לטפל בכללי. כל אחד דואג לעצמו.
*מציעה ליווי מקצועי לכרמית – זה יאזן את היחס בין השטח והצרכים בצורה שתשקם את המקום. צריכה להיות התגייסות כללית אך כדי להוביל אותה צריך הובלה והדרכה.
*לדעתי קיימת בעייה כללית לא רק של הנוי אלא גם שלנו החברים: תחלופת האוכלוסיה, מעברי דירות וחוסר התייחסות לסביבה גורמים לנראות הזו. לכל אחד מאיתנו יש חלק בזה. עניין של תרבות.
*התחזוקה השוטפת צריכה לבוא לסדר היום. יש צמצום בהשקעה כלכלית לענייני ציבור. צריכה לניות תוכנית הבראה שתכלול בחלק ממנה את הנוי.
*לא צריך להזניח את הנוי בהווה גם אם הם ישתנו בעתיד.
*צריך להכין תוכנית שדרוג לפי שכונות. לבנות צוותים מאותם דיירים של אותה שכונה עם תכנון לעתיד.
*יש להביא תוכנית בנייה בתוך הישוב לצעירים לפני שמטפלים בנוי הציבורי. לתכנן איך אנחנו רוצים שהישוב ייראה מבחינה אדריכלית לא סביר לשקם את הנוי ואחר כך להרוס אותו. מאידך לא סביר להשאיר את המצב כמו שהוא.
*צריך "לרדוף" אחרי משתכנים חדשים עם לגבי חוקים. צריך להביא תוכנית – לא מהנוי – מגוף רחב שיודע להבסתכל קדימה. * מציע להקים וועדה לכל נושא שהועלה בישיבה זו.
*תחזוקת המבנים לא מקצועית, הצינורות בחוץ ועד שלא קורית תקלה לא מתייחסים איך הדברים נראים מבחינה אסתטית. השטחים הפתוחים הפכו "למגרשי מרוצים". חייבים לתת להם הגדרה.
אייל לויטה: יש תוכנית אב שהוחלט עליה בציבור לפני עשר שנים. יש תוכנית מיתאר לשבילים, מדרכות וכו'. צוות שיוך עוסק בחלוקת מגרשים. כל העקרונות יובאו לדיון ציבורי. מזמין את כולם לבוא....בשבוע הבא יש ישיבת הנהלת מקרקעין הכוללת גם את הנושאים שהועלו בדיון זה. מזמין את הציבור לבוא ולהצביע לועדת מקרקעין.
פינת חי - רפי לביא
פינת החי לאן? במפעל 37 שנה. מאמין בקיומה בעתיד עם שינויים. עולה לקהילה הרבה כסף. צריך להשתנות. כמה נקודות למחשבה:
-מאמין בקיום המקום בפריפריה. טעם החיים לכולנו.
-צורך בשיתוף פעולה עם בית הספר האזורי מבחינה חברתית וכספית.
-החזרת מעורבות הילדים בחינוך המשלים בכל הגילים.
-לפנות לגורמים קהילתיים לגיוס כספים.
-לבדוק תשלום מופחת לתעריף המים.
פנייה אישית: לא פינת חי = רפי. מוכן לתת את הלפיד למישהו אחר, משלנו, לא הכרחי. מישהו שהמקום יקר לליבו . זוהי אבן משמעותית בבניית ביתנו.
*שעות הפעילות של הילדים לא מתאימות לו כי יום הלימודים ארוך והילדים מגיעים מאוחר לכיתות.
*פינת חי נותנת מענה לצרכים מיוחדים לאורך השנים.
*קיים פוטנציאל להוריד עלויות.
*ליזום גיוס מקורי להתרמה (חברי עיח"מ לשעבר?)
*המקום גדול כי היתה תוכנית מורכבת לצמחיה, משפחות בע"ח ועוד. אולי זה גדול מידי? לצמצם? מבקש התייחסות.
*קל להוריד משהו מהפרק מאשר להחזיק אותו. יש למקום פוטנציאל חינוכי ממדרגה ראשונה..
*יש סנטימנטים לעשות כל מאמץ להחזיק את המקום. צריך משוגע לדבר. הדבר מבורך.
*המקום התייבש לגמרי. צריך משאבים להמשך.
*כל הכבוד לרפי על החזקת הפינה וההתמדה לאורך השנים. יש קושי להחזיק ברמה מסויימת ולכן כדאי לחשוב על אפשרות של התנדבות האנשים שאכפת להם כדי לנהל את המקום.
*ליצור צוות רעיונות בראשותו של רפי ולהחליט במה אפשר לעזור, ולהמשיך הלאה. קשה להחליט לבד. דעות שונות מעשירות ומקדמות ויישימות בשטח. * לערב הורים וילדים להחזקת המקום.
*מקומות כמו פינת חי מושתתים על משוגע לדבר. מישהו שזה נשמת אפו, שזה בא ממנו. אחרת הדבר לא עובד.
*אולי מערכת החינוך תיקח על עצמה את הנושא או אולי פנסיונר. צריך להחליט מה הלאה כי אחרת המקום יגווע.
אייל: יש נושאים שיותר חשובים מכסף אבל כדי לממש אותם צריך כסף...נושאים הקשורים בתקציבים נדרשים לסדרי עדיפויות. הסעיפים של היום עולים לאחר 3000 ₪ לשנה. יש 100% רצון לשמר ולא רוצים לוותר. יש
לזה משמעות כספית. במצב כזה אי אפשר לשנות. זה מה שעושים כל הזמן עד לקבלת החלטה אחרת.
כל חבר יגיד מה הוא מוכן לעשות-לשלם-להשקיע זמן ועוד- לעין חרוד, ולא מה עין חרוד תעשה למענו.
מקווה שזה יקרה כמו שקרה ביוזמת גינה קהילתית , כמו שקורה בתרבות ועוד.