גאולה לויטה

גאולה נולדה בב' באדר תרע"ד, ,1914 לרבקה ויעקב מחנימי, בחוות פורייה בישוב מגדל. בהיכנסה לביה"ס עברה המשפחה לטבריה. האם ניהלה מתפרה והאב היה פועל בניין.

ב-1922  הגיעה המשפחה לעין-חרוד, לחברת הילדים הקטנה, שמוריה היו משה כרמי, שושנה המורה וחיים שפרוני. עם מורים אלה רכשה ידע בעבודה, בהכרת הארץ ויסודות במדעי הטבע.

את לימודיה סיימה כבר בישוב שהוקם בגבעת קומי. את "שנת החופש" שקיבלו הבוגרים בילתה בקיבוץ נען בהכרת משק צעיר. משם עברה לרעננה, ואחר-כך לגבעת-חיים והשתלמה בברזלנות. בשובה לעין-חרוד נרקמה חברות בינה לבין ליובה לויטה, עמו הקימה משפחה.

ב-1939 יצאו בשליחות הקיבוץ לפולין. עם פרוץ המלחמה הכריעו, אחרי לבטים קשים, לשוב לארץ במסע שארך שנה, דרך אודסה. כאשר הגיעו אחרי תלאות לעין-חרוד חיכתה להם קבלת פנים חמה בלתי נשכחת, סיפרה גאולה.

עוזי, הבן הבכור נולד ב-1941, אך היא התמסרה לתפקידה כאלחוטאית ב"הגנה",  בהשתייכה למסגרת הסודית של האלחוטאים – "הגדעונים".

ב-1948 נולד בנה השני אייל וגאולה עזבה את האלחוט והתמסרה לחינוך בבתי הילדים. עד 1967 עבדה ב"כיתות" ועברה לטיפול בחדרי-החולים, האיזולטור, בו עבדה 10 שנים. שנים רבות עבדה במחסן גפ"ת (בגדי הילדים). חודשי חייה האחרונים עברו עליה בבית חרוב.

נפטרה ביום ו', י' באדר תשס"ב. בת שמונים ושמונה במותה.

השאירה שני בנים: עוזי ואייל, ומשפחותיהם הענפות, נכדים ונינים.