חסר רכיב

עירית מימון

עירית מימון
כ"ו אדר תש"י - ה' אייר תשע"ז
15.3.1950 - 1.5.2017

עירית, עיריתי כפי שקראנו לה תמיד, נולדה במרץ 1950, זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות. אבא שירת באותה תקופה בחיל הים והיה רוב הזמן מחוץ לבית.

ב1952  נולד גלי והתקבל בשמחה ובעניין אם כי בהמשך שנות הילדות היה מקור ללא מעט עימותים וחיכוכים.

1953 אבא משתחרר מהצבא ומגיע הביתה. לזמן קצר המשפחה מתלכדת בשגרה נוחה, עד שאמא יוצאת ללימודי הוראה באורנים ובהמשך אבא ללימודי פיזיקה ומתמטיקה בטכניון.

ב1956 נולד אורי ומתחילה תקופת בית הספר. לקראת סוף 1956 פורצת מלחמת סיני ואבא מגוייס לתקופה ממושכת. בהמשך הוא שותף בהקמת חברת הספנות הקיבוצית ומחילה תקופת הים שלו. הוא אמנם נמצא מעט בבית אבל הילדים זוכים לצאת למספר הפלגות לחו"ל, מה שלמרבית הילדים האחרים היה רק חלום רחוק.

באופן כללי ניתן לומר ששנותיה הראשונות בחצר הקיבוץ היו מאושרות ונקיות מהקשיים וההתלבטויות שבאו בהמשך בשנות ההתבגרות .

לקראת סוף 1962 יוצאת המשפחה להולנד לתקופה של כשנה וחצי. עיריתי אז בכתה ז', שנת הבר-מצווה. המסגרת ומשפחתית הסגורה והחברה הזרה, כמו גם הניתוק מהחברה והשנה המיוחדת הזאת גורמים לה לבטים קשים ובאופן שיאפיין אותה גם בהמשך היא מחליטה החלטה לא פשוטה. היא מודיעה להורים שהיא חוזרת הביתה לבדה. ההורים נכנעים והיא מעבירה את התקופה בחברת גאולה, שהגיעה אז לעין חרוד ובהמשך עם סבתא.

מלחמת ששת הימים יוני 67 היא בסוף כתה יא'. זמן קצר אחרי המלחמה הוקם קיבוץ מרום גולן ראשון היישובים העבריים ברמת הגולן. כשנה מאוחר יותר, במסגרת גרעין בנים,  עיריתי מצטרפת לקיבוץ הצעיר שישב באותה עת בעיירה קונייטרה.

לקראת סוף 1969 מתגייסת לחיל האוויר ומשרתת כפקידת מבצעים ביב"א (יחידת בקרה אוירית) 506 במירון.

בסוף 1971 היא משתחררת מהצבא וחוזרת לעין חרוד שנים בהן עובדת כמטפלת בכיתות בית הספר וכרפתנית.

ב-1976 יוצאת ללימודי אחות מוסמכת בבי"ס לאחיות בעפולה.

ב-1979 לאחר סיום הלימודים היא עוברת לתל אביב ומשרתת כאחות בבית החולים איכילוב במחלקת טיפול נמרץ בכירורגיית חזה. העיסוק ברפואה בשנים הבאות מביאות את עיריתי להכרות עמוקה עם יתרונותיה ועם מגבלותיה של הרפואה הקונבנציונלית. היא מתחילה להתעניין בהיבטים  שונים של הרפואה האלטרנטיבית.

בתחילת  שנות ה-90 אחרי עימות שהתפתח בבית החולים ואי נכונותה לוותר על עקרונותיה היא מחליטה לעזוב את בית החולים ולעבור לשרת כאחות בית ספר. את הזמן שהתפנה לה היא מפנה להתעמקות ברפואה האלטרנטיבית וללימודי פלדנקרייז.

חסר רכיב